פירוש מהרז״ו על בראשית רבה סח:ה

בן ס"ג. מגילה י"ז א'. ע' מש"ל פס"ב סי' ה' החשבון:

י"ד שנה. מפורש ברש"י ס"פ תולדות ע"ש:

מהיכן הורשה לא מב"ש. עמ"כ שיצחק לא היה לו רשות לצאת מבאר שבע כמ"ש שכון בארץ כו'. אך כשבא יעקב מפדן ארם לבית אביו נאמר בראשית ל"ה ויבא יעקב אל יצחק אביו וגו' חברון וגו' הרי שיצחק היה דר בחברון וכן הקשה בילקוט כאן. וע"כ צ"ל שנאמר לו בבא"ש שילך לחברון. והנה כאן שכתוב ויצא יעקב מב"ש. קשה ממ"נ אם היה יצחק דר אז בב"ש מת"ל שיצא מב"ש הלא כבר כתיב וישמע יעקב וגו' ואם נאמר שאז יצא יצחק כבר מב"ש לחברון א"כ לא יצא יעקב מב"ש רק מחברון ע"כ דורש שבאמת היה יצחק דר אז בחברון ע"פ רשיון שניתן לו בב"ש אף שאין מפורש בכתוב. וכ"מ בסה"י שהיה יצחק אז בחברון עם בניו ואחר הברכה ברח יעקב לבית עבר. ובא עוד הפעם לחברון ואז צווהו יצחק ורבקה לצאת לפדן ארם (וע"ש עוד שסותר עצמו וצ"ע). והוצרך יעקב ליטול רשות לצאת לח"ל. שהצווי גור בארץ ושכון בארץ נאמרו וודאי על יצחק ועל בניו. ע"כ הלך לב"ש ששם הורשה גם יצחק. וכן מצינו כשירד מחברון למצרים נסע מקודם לב"ש כמ"ש בפ' ויגש: