פירוש מהרז״ו על בראשית רבה סד:ה

חלום קשה וכו'. אם לא נתקיימו מהרה יתכן שיתבטלו על ידי תשובה ותפלה שכל מה שהקב"ה גוזר לרעה חוזר בו כמש"ל פנ"ג ס"ד וש"נ:

יארכו הימים. והנביא השיב קרבו הימים ודבר כל חזון אבל אם יארכו הימים אפשר שיתבטלו:

אבל שוטה. פי' אבילות חלושה כמו אבילות שעל הזקן. ופירושו כמו הדס שוטה. ודורש סמיכות הפרשיות נזיד עדשים שהיא אבילות אברהם כמש"ל פס"ג סי' י"א וסמוך לו ויהי רעב בארץ וירד יצחק לגרר והיו אצלו ימים של צער וכמ"ש כי ירא לאמר אשתי ושכח בעבור זה אבל אברהם שהיה מקרוב. וזהו מ"ש כי ארכו לו שם הימים שאצלו נחשבו ימים רבים וארוכים ע"ש שהיו של צער וכמ"ש ויק"ר פי"ט סס"ג ע"ש. וכ"מ בס' הישר שבשנת מות אברהם היה שנת הרעב וישב יצחק בגרר כו' ומ"ש כי ארכו לו כו' היו ג' חדשים ואחר עבור שנת אבל אברהם נראה ה' אל יצחק וצוהו לשוב לארץ כנען. וא"כ צ"ל שמ"ש ארכו לו כו' הם ג' חדשים וארכו לו ולא לאחרים:

אמר ר"י. נדה ט"ז ב':

והלילה אמר הורה גבר. וכי זכר יש לו הריון ע"כ דורש והלילה אמר נוטריקון והלואי אמרה שגורע אות ה' מוהלילה ומוסיף על אמר וכאלו כתיב אמרה. וע"פ דרך קצרה אמרה אמי ובתיבת והלילה יש אותיות הלוי. ומ"ש הורה גבר הוא בתמיה:

חלקיהו אדם צדיק. כמ"ש ירמיהו בן חלקיהו וכל נביא שהוזכר שמו ושם אביו היה נביא בן נביא כמ"ש רות רבה רפ"ב:

שהיתה איזבל. צע"ג הרי איזבל היתה בימי יהושפט. וירמיה היה בימי צדקיה דור י"א ליהושפט וא"כ חי ירמיה י"א דורות ונצטרך לומר שלא התחיל להתנבאות עד סוף ימיו בימי יאשיה בן אמון וכמ"ש ריש ירמיה ושם כתיב לא ידעתי דבר כי נער אנכי. והראני המופלג מהרל"ל ברש"י בירמיה פסוק זה שגורס בהרוג מנשה בנביאי ה' ויתכן שכאשר הרג מנשה את ישעיה הרג גם שאר הנביאים ועדיין צ"ע שהרי מנשה מלך נ"ה שנה ובן ל"ד עשה תשובה כ"ב למלכותו. נשאר ל"ג שנה ואחריו אמון ב' שנה וי"ג ליאשיה שאז התחיל להתנבאות הרי מ"ח שנה ואיך אמר נער אנכי. אך דוגמא לזה מצאנו בדה"ב י"ג ורחבעם היה נער כו' ורחבעם היה במלכו בן מ"ב שנה. וביהושע ו' ויבואו הנערים המרגלים כו' ואמרו חז"ל שהיה פנחס וכלב וכלב היה אז בן פ' שנה. עכ"ז אינו דומה למ"ש לא ידעתי דבר כי נער אנכי משמע שהיה נער בשנים ממש וצ"ע: