פירוש מהרז״ו על בראשית רבה סג:ז

סנאיהון. ד"א הוא. ועי' מ"כ:

שנולד מהול. וזהו ממעיך יפרדו שמיד שנולד ויצא ממעי אמו נפרד מאחיו וניכר ע' ילקוט בראשית סי' ט"ז בשם אדר"ן. ובתנחומא נח סי' ה' ובמדרש תהלים ט' ממ"ש ממעיך יפרדו מכאן אנו לומדים שנולד יעקב מהול חד גזיר וחד לא גזיר. עוד שם מפסוק ויעקב איש תם. ועוד שם ממ"ש יעקב יעקב שכל מי שנכפל שמו נולד מהול:

קריין סבתא ורעמה. ע' שמ"ר פמ"ז סס"ג ובריש רות ופי' שהן מן ע' בני נח הכתובים בסוף סדר נח אחר המבול שנעשו לאומות מיוחדות בעולם. והנולדים מהם נחשבו ע"ש אבותיהם. וממך יצאו שני גוים שלא יחשבו ע"ש ב"נ כ"א גוים בפ"ע. וכ"מ במדרש תהלים ט' מנח העמדתי ע' אומות ואת שני גוים וע"ל פל"ח ס"ס יו"ד וש"נ ובהפלגה נחסרו מן ע' ב"נ ל' משפחות ונתמלאו מאברהם י"ב מישמעאל ט"ז מקטורה וב' מרבקה. וצ"ע למה מבני קטורה חושב בני בנים וברבקה לא חשיב רק בנים ולא י"ב שבטים ואלופי עשו וזה ראיה למש"ל ס"פ נ"א שכל מי שנולד ממשפחת אברהם בחייו נעשו לאומות מיוחדות וע"כ בני לוט ונחור נעשו אומות. רק שבמספר ע' אומות לא נחשבו רק זרע אברהם לבד שנולדו בחייו לא כן השבטים ואלופי עשו שנולדו אחר מותו. שהרי מת כשהיו יעקב ועשו בני ט"ו שנה. כי אברהם לבדו הוא אב המון גוים ובני לוט ונחור אינם זרע אברהם ע"כ אינם מחשבון הע' כן נ"ל: