פירוש מהרז״ו על בראשית רבה ו:ו

מקרא מלא הוא. כאו ברקיע השמים שהיה די שיאמר או ברקיע או בשמים לרמוז שהוא נתון ברקיע השני. ואנשי כנה"ג פירשו יותר בהדיא השמים ושמי השמים וכל צבאם שצבא השמים נתונים בשמי השמים. ופסוק זה הוא בנחמיה שאמרו התפלה חבורתו של נחמיה. והם נקראו אנשי כנה"ג:

ומן הארץ עד לרקיע. ירושלמי ריש ברכות. חגיגה דף ט"ו. ומשמע שסוברים שהם ב' רקיעים ולא ז'. כמ"ש הפלוגתא בחגיגה. וכמ"ש לעיל פר' ד' סימן ב':

ועוביו של רקיע מהלך ת"ק שנה. פליג על מ"ש לעיל פר' ד' סוף סימן ה' ועיין ירושלמי ריש ברכות דסובר שעובי' של רקיע נ' שנה ע"ש החשבון:

ותנן באחד בתקופת תמוז. שאז החמה בראש הגלגל. ואז החמה באותן מדינות שתחת עיגול סרטן. עומד כנגד הראש ומסבב את האדם מכל צד ואין מנוס מגלגל החום. אך בשאר המדינות הנוטים מן העיגול. וגם במדינות הנ"ל בשאר זמנים השמש נוטה אל צדי המשוה אז יש צל לבריות:

גלגל חמה יש לו נרתק. מדרש תהלים י"ט קהלת רבה פסוק וזרח השמש. וכל זה לרבותא. ואעפ"י שיש לו נרתק ולפניו בריכה של מים יגבוה כל כך עם כל זה אין נסתר מחמתו. ולפי מ"ש כאן ובקהלת שם משמע שהבריכה הוא ים אוקינוס שהשמש פוגע בו בצאתו מן הרקיע לפי דעת חז"ל שים אוקינוס מגיע עד קצות השמים. ועיין מ"ש לעיל פר' ד' סימן ה'. ועיין מ"ש שם בשם הפר"א אך במדרש תהלים י"ט מבואר וז"ל על פסוק מקצה השמים מוצאו. את מוצא שהוא נתון בנרתק. והוא נתון בגלגל. ובריכה של מים שעל גבי הרקיע עוברת תחתיו והוא מתיש חמתו במים אשר מעל לרקיע. ואעפ"כ אין נסתר מתמתו. ועיין פר"א פרק ששי בסוף בא"א. ושם במ"ת י"ט גורס מאמר זה אחר דברי ר' ינאי. בוער כתנור את מוצא:

מערטלו. תרגום ערומים ערטילאין:

וליהט אותם היום הבא. ורישא דקרא הנה היום בא בוער כתנור והיו כל זדים וכל עושי רשעה קש וליהט אותם היום הבא. ויום הוא השמש עיין נדרים דף ח':

ר' ינאי ור' שמעון. לקמן פר' כ"ו סימן ו'. בוער כתנור. ותנור הוא גיהנם. כמ"ש ותנור לו בירושלים. ולעתיד לבא היום הוא השמש יבער כמו הגיהנם:

אשר אור לו בציון. פי' בזמן שיהיו ציון וירושלים. תלם לעתיד ואז יהיה אור לו בציון ותנור לו בירושלים. ועי' עירובין דף י"ט ציני הר הברזל:

תהרו חשש. מחשבתכם הרעה שדומה להריון. והמעשים הרעים שדומה ללידה. יהפכו בכם לאש ותאכל אתכם:

ויגידו שמים צדקו. פי' צדקו של הקב"ה. דאי על חסידי של פסוק הקודם. אספו לי חסידי. הול"ל צדקם או צדקותם ע"כ שפירושו על הקב"ה כמ"ש בס"ד כי אלהים שופט הוא סלה: לעתיד לבא. על שלעתיד מערטלו וליהט הרשעים. אז יתנו צדקות ה'. שנצלו משריפתו עד עתה. ויגידו משמע לעתיד:

מאשו של יום. ומפורש במדרש תהלים מאשו של יום שנאמר ואין נסתר מחמתו אבל לעתיד לבא מי נסתר מחמתו מי שהוא עוסק בתורה. שכתוב אחריו תורת ה' תמימה משיבת נפש. ומאמר זה שייך לדברי ר' ינאי ור"ל: