פירוש מהרז״ו על בראשית רבה נט:ה

הוצק חן. כאן לא פי' ועיין לעיל פמ"א סי' ט' חן בשפתיו. ופמ"ט סימן י' חין ערכו שנדרשו על אברהם על שהתפלל על סדום וכאן סמך עצמו על שמבואר שם. ומזה דרש שהפסוק מדבר באברהם:

נתיפית בעליונים. שהיל"ל יפית ואמר יפיפית כופל היופי בעליונים. וכמ"ש לעיל פרשה נ"ו סימן ה' וכן בתחתונים כמ"ש לעיל פרשה נ"ח סימן ו' וש"נ ומבואר:

ע"כ ברכך. יתכן שפי' על אשר ברכך אלהים לעולם ע"כ נתיפית בעליונים ובתחתונים. וכמו כי ע"כ באו בצל קורתי ע"ש רש"י:

עתה ידעתי. במדרש תהלים כ"ד וילקוט שם הגי' זה אברהם שכתוב בו ולך לך אל ארץ המוריה וס"ד על אחד ההרים אשר אומר אליך וזהו בהר ה':

אל המקום. וס"ד אשר עמד שם שקבע שם מקום לתפלתו וזהו מקום קדשו מקדש מעט (יפ"ת וע"ע ברש"ש):

ועד שרוך הנעל. ואם אקח מכל אשר לך:

ובר לבב חלילה לך. שלא היה יכול לסבול דבר עול ובמדרש תהלים שם גרס הכא ומצאת את לבבו נאמן לפניך ואומר והאמין בה' (יפ"ת):

נפשו של נמרוד. עיין מ"כ בשם רש"י. ועיין לעיל פרשה מ"ב סימן ד' שנמרוד הוא אמרפל ושם סי' ג' שעיקר כוונת אמרפל להרוג לאברהם על שעבד את ה':

הרימותי ידי. וקיים שבועתו ולא היה למרמה. ומ"ש וצדקה מאלהי ישעו כדלעיל ס"פ נ"ח צדקה וכבוד ע"ש:

ונברכו בך. כל משפחות האדמה פי' ממך יתברכו. ואמר מי בירך לאברהם הקב"ה ומברכתו מברך לאחרים וכן בכל אלו שחושב: