פירוש מהרז״ו על בראשית רבה נח:ב

וכי א"א יודעין. עי' קה"ר פסוק זה. ומד"ש ספ"ח:

של צדיק. וכמ"ש לפני זה דור הולך ודור בא וגו'. ועי' בזוהר ע"פ הנך שוכב עם אבותיך וקם קם לה זיהרא לאחרא וז"ש זורח הוא שם ע"ש:

נולד רבי. רבינו הקדוש:

נולד ר' אבין. בקה"ר ומד"ש שם הגירסא ר' המנונא:

ר' אבין בריה. בילקוט ר' אושעיא בריה:

שלא השקיע. אין הכוונה בזה למיתה ולידה אלא לענין גדולה והנהגה כמ"ש כסאו כשמש:

וילכדה עתניאל. עיקר הכוונה כמ"ש שופטים ג' ט' ויקם ה' מושיע וגו' את עתניאל בן קנז והיה שופט מ' שנה אחרי מות יהושע וגם בחייו זרחה שמשו שהתחיל בלכידת עיר. וגם מ"ש (שופטים א׳:א׳) ויהי אחרי מות יהושע וגו' ויאמר ה' יהודה יעלה וגו' ויאמר יהודה לשמעון אחיו וגו' פירש"י שם בשם י"מ שיהודה הוא עתניאל הוא יעבץ שאמרו בתמורה דף ט"ז מה שמו יהודה אחי שמעון שמו כו' ע"ש. ולענין החכמה דרשו בתמורה שם אלף ות"ש ק"ו כו' נשתכחו באבלו של משה והחזירן עתניאל בן קנז מפלפולו שנאמר וילכדה עתניאל וגו' ע"ש (וכ"מ ביפ"ת):

שמשו של עלי. בקה"ר שם סיים וכן בכל דור ודור:

ושמואל שוכב. וס"ד ויקרא ה' אל שמואל ועלי היה קיים:

עגלתא תמימתא. נ"ל שפי' עיגול שלם וכמו שת"י ככף רגל עגל רגלין סגלגלין וכ"פ רש"י שם והוא הגלגל הסובב שכאן הוא שוקע וכאן עולה וז"ש וזרח השמש וגו' הוא גלגל השמש (ופי' זה כמדומה ששמעתי או ראיתי) וכ"מ בילקוט יהושע ושמואל א' ג'. ועי' מד"ש בפ"ט ושם בטעות:

ילדה מלכה. עד ובתואל ילד את רבקה: