פירוש מהרז״ו על בראשית רבה נו:ז

אברהם אברהם. מדרש שמואל ס"פ ט' במ"ר פרשה י"ד ס"ס כ"א וש"נ:

ראב"י. לקמן פע"ד סימן ג' שע"ז מורה כופל השם שיצאו ממנו עוד כיוצא בו:

שלש דמעות. היינו מג' מה"ש הן אראלם חסר משמע אחד וכמו שדרשו פלגשם חסר היא אחת ומלאכי שלום הם שנים הרי ג' וכמ"ש לעיל בסימן ה' ומר יבכיון מלשון כמר מדלי לשון טיפה ועיין לקמן פר' ה' סימן י' ועיין פסיקתא פר' מ' שאחר שאמר הנני הפך פניו אל המלאך אז א"ל המלאך מה אתה עושה כו' ע"ש:

מאומה. ע' דניאל א' פסוק ד' ילדים אשר אין בהם כל מאום כו' שפירושו מום וכן דרשו בויק"ר פי"ז סי' ב'. והכוונה שבזה שתוציא ממנו דם לא תועיל כלום ולא יחשב לך לקרבן שהרי יפסל לקרבן:

הודעתי. דאל"כ מאי עתה ידעתי דמשמע חידוש ידיעה והלא הכל צפוי וגלוי לפניו מני קדם:

ולא חשכת. את בנך את יחידך. והא כאן לא שייך הדרשה דלעיל פ' נ"ה סי' ז' איזה בן כו' ע"כ דורש יחידך על הנשמה כמ"ש לעיל פ' י"ז סי' ט' במ"ר י"ז סי' ב':

חלאים שחוץ לגוף. כמ"ש איוב ב' וכל אשר לו יתן בעד נפשו: