פירוש מהרז״ו על בראשית רבה נג:יג

וותרנים. כמ"ש שלש סאים קמח ושלשה פרים וכמ"ש שמ"ר ר"פ א' שאברהם שכתוב בו ואברם כבד מאד בכסף ובזהב היה משלח את אשתו ובנו ריקם בלא כסות ומחיה אלא כו' וע' פר"א פ"ל ומש"ש:

ויתן אל הגר. וס"ד שם על שכמה ולא בידה אלא להורות לכל שמחזיקם לעבדים:

שם על שכמה. שגם הילד שם על שכמה:

כ"ז שנה. וכ"ה בפר"א שם. ועי' במ"כ. אך בילקוט הגי' בן י"ז שנה כמ"ש בספר הישר שהיה אז יצחק בן ה'. ועי' בפר"א שם מש"ש ג' שיטות. ועי' שמ"ר ר"פ א' שיטה ד':

שכן דרך הרתמים. עי' מ"כ ודורש אחד השיחים מיוחד שבשיחים הוא הרותם שגחליו מחזיקים חום יותר מכל עץ. מדרש תהלים ק"כ וערכין ט"ו שנמשל בו גיהנם. ויתכן שהכוונה ע"פ מ"ש ומה יוסף לך לשון רמיה חצי גבור שנונים עם גחלי רתמים כו' שכנתי עם אהלי קדר שהם היו בעלי רמיה וקדר היה בן ישמעאל. וכמ"ש לעיל סימן י"א רמה את רעהו ע"י קשת וחצים וע"כ הושלך תחת רותם. והיה לו חולי החום וזהו גחלי רותם. ושיחים הם אילנות כמ"ש וכל שיח השדה כמ"ש ב"ר רפי"ג סימן ב' כל האילנות כאלו משיחים [והרר"י בעהאק נר"ו אמר כי דרשות ר"מ אחד השיחים על רתמים י"ל ע"פ הכ' באיוב ל' ד' מלוח עלי שיח ושרש רתמים לחמם. והנה שם כתיב בחסר ובכפן גלמוד העורקים ציה וגו' (ע"פ מדה י"ז על הגר וישמעאל ואליהו) הקוטפים מלוח עלי שיח ושרש רחמים לחמם. ע"כ דורש אחד השיחים על שיח הרותם. והגר הטיחה דברים ואצל אליהו כתיב שם רצפים רוץ פה וכו' וכאן פי' שהרצפים הי' רותם. וכ"כ שם אח"כ מן גו יגורשו ע"ש רש"י ודו"ק]:

השיחו עמה מה"ש. ויתכן שמ"ש אחד כמ"ש ויעף אלי אחד מן השרפים וכמ"ש מיכאל אחד השרים הראשונים. ובתנחומא הגי' מקום שהשיח עמה אחד ממלאכים פי' כנ"ל:

נאמר כאן כו'. יליף מנגד סביב לאוה"מ. ממנגד שכתוב כאן מנגד הרחק והרחק דכאן ממ"ש שם אך רחוק יהיה ביניכם וביניו כאלפים אמה א"כ מנגד דכאן הרי אלפים אמה אף מנגד דשם אלפים אמה. עיין במ"ר פר' ב' סימן ט' בהדיא (עיין יפ"ת) שמ"ר פר' מ"ה סי' ג' ולר"י א"צ לגז"ש של רחוק רחוק אלא נגד דשם מנגד דכאן וכאן מגופא דקרא דבשני טווחים ויריית קשת הוא מיל. ומ"ש שמ"ר פר' י"א סימן ה' שהקשת אינו יכול להלוך אפילו מאה אמה היינו בגובה: