פירוש מהרז״ו על בראשית רבה נג:א

וידעו כל עצי השדה. אג"ב פ' כ"ט ותנחומא וע' מ"כ:

אלו הבריות. כי איך שייך ידיעה בעצי השדה ע"כ מפרש ע"פ מדה כ"ו ממשל כמ"ש ביחזקאל בן אדם חוד חידה ומשול משל וגו' והמשל מפורש בתורה כי האדם עץ השדה וכמ"ש פר"א פ' כ"א:

זה אבימלך. ע' באג"ב בשינוי לשון ובתנחומא חסר ריש הדרשה דכאן. ודורש סמוכין שכאן סמך פסוק כי עצור עצר ה' וכו' לפסוק וה' פקד את שרה. ואין כאן מקומו אלא למעלה פסוק ט'. וכמ"ש לעיל פ' נ"ב סוף סי' י' כי הבאת עלי ועל ממלכתי וגו' כי עצור עצר. ולמה נכתב כאן לדרוש ענין זה שהנהגת הש"י בעולם זה ישפיל וזה ירים וגו' וכמ"ש במ"ר פ' כ"ב סי' ח' וש"נ. ובתנחומא משל נפלא אר"ל כשתקופת תמוז נכנסת מיבשת העשבים. ומפרחת האילנות. כך יבשו העשבים כי עצור עצר ה' ונפרחת האילנות וה' פקד את שרה:

והיכן דבר. שמ"ש דברתי הכוונה על דבור שמפורש בתורה ונביאים. ובמכילתא בא מביא כל הפסוקים שכתוב שם כי ה' דיבר או דברתי שבכל התנ"ך ודורש היכן דבר ומ"ש למועד אשוב אליך. אף שיש כמה פסוקים קודמים. בסוף לך לך. ובריש וירא פסוק יו"ד על שכתוב בפסוק זה היפלא מה' דבר שיקרא בפירוש דבור. וכן מ"ש ועשיתי הה"ד ויעש ה' לשרה כאשר דבר כוונתו ג"כ לפסוק זה וכמ"ש לקמן סימן ה' בדברי ר"נ מה שאמר לה הוא ע"ש: