פירוש מהרז״ו על בראשית רבה נא:ב

ברם הכא. פי' סדום שחטאה על עצמה כמ"ש יחזקאל ט"ז מ"ט. הנה זה היה עון סדום וגו' כל הענין ע"ש ותבין. ונתן עליה עונש שריפה מן השמים בעולם הזה והובטחה שתשובנה לקדמותה כמ"ש יחזקאל ט"ז נ"ה. אך אותה שהחריבה בהמ"ק עונשה אש של עצמה ועל דרך שכתוב לעיל פר' ו' סי' ו' שאש יוצא מגופן של רשעים ומכלתן ולא כן בעוה"ז שיש לכל נמצא ברית הבטחת קיומו שלא יהפך ליבטל מעצמו. ועיין לעיל פר' ל"ד סי' י"א:

רודה פת. ע' תנחומא כאן. שמ"ר פר' כ"ה סי' א':

זה גבריאל. כמ"ש לעיל פר' נ' סי' ב' וכמ"ש ר"א והיינו גבריאל משמאל מלאך של הדין. וע' ויק"ר פר' כ"ד סי' ב' וש"נ ומבואר. ודעת ר"א הוא ובית דינו לא גבריאל לבדו. ומ"ש מאת ה' ולא אמר מאתו ע"ז אר"י מצינו כו'. ומ"ש שההדיוט מזכיר כו' פירושו שהכתוב מזכיר שמו ב' פעמים. שמ"ש ויאמר למך אין זה דברי למך אלא דברי הכתוב. וכן ויאמר המלך ותיבת אדוניכם אמר דוד על עצמו שהוא אדונם. והיה צ"ל את עבדיי. ומ"ש את בן המלך אכ"כ ע' מ"כ ודרשה אחרת היא אגב שהזכיר הפסוק: