פירוש מהרז״ו על בראשית רבה נ:ט

שגילו מסטורין. כמ"ש המכסה אני מאברהם וגו' הרי שמאחרים כסה (קל"ח שנים) שהפיכת סדום בשנת צ"ט לאברהם וחי קע"ה הרי ע"ו שנה עד שמת ויעקב כשראה החלום היה בן ע"ז צא מהם ט"ו שנה שנולד קודם שמת אברהם הרי ס"א מאברהם וע"ז מיעקב הרי קל"ח עד שראה המלאכים עולים כמ"ש לקמן פר' ס"ח סימן י"ב שעלו כשנפתח שער השמים:

לישנא קלה. שהקלו בלשונם במ"ש אנחנו כרחב"ח. פי' אחר שר"ת היה אומר בלשונו קל"ה שנה ולא קל"ח דליתנהו אלא קל"ה שלמים כ"כ היפ"ת (וע"ע בהגהות רד"ל כי החשבון אחד הוא):

ארבע בנות. עי' לעיל פר' מ"ט סימן י"ב ודורש כפל לשון חתניו לוקחי בנותיו. חתניו שנים. לוקחי בנותיו שנים. דהיל"ל שלקחו בנותיו בעבר. אך לוקחי משמע שעתה לוקחים שהיו ארוסות (וכ"כ יפ"ת) ונפקי מינה של דרשה זו שמזה אלו יודעים שהיו בתולות וכמ"ש לקמן פר' נ"א ריש סימן ט' וש"נ:

הדרכולין. ע' לעיל פר' כ"ג סי' ג' כל תופש כנור ועוגב. עי' ערוך ערך הרדולוס שע"כ כתוב כמצחק לרמוז שלא האמינו על שראו שהעיר מלאה צחוק: