פירוש מהרז״ו על בראשית רבה מח:ח

פתח האהל. לפי מה שדורש שמ"ש והוא יושב שאמר לו שישאר יושב א"כ מ"ש פתח האהל הוא ענין בפני עצמו. ודורש ע"פ מדה ט' שמאחר שאמר וירא אליו ה' ולא פירש מה אמר לו. הרי פירש פתח האהל. וכאלו מפורש ויאמר לו פתחת פתח האהל. לכל עובר ושב להכניסם להאכילם ולהשקותם. ודורש עוד האהל על ב"כ וב"מ ששם לומדים תורה וחכמה ומתפללים וכאלו אמר ד"א פתח טוב פתחת וכו' ד"א אלולי את וכו' ד"א אלולי את וכו':

לא בראתי. כמ"ש לעיל פר' י"ב סימן ט'. בהבראם באברהם. ודורש פתח האהל גז"ש ממ"ש כאהל לשבת. השמים כיריעה פרוסה והארץ מתחת לשבת שבזכות אברהם נבראו שמים וארץ ושמש וירח ובזכותו עומדים ומתקיימים:

ולא יאהיל. פירש עד ירח מסיר הירח שלא יאיר ודורש אהל מלשון עטישותיו תהל אור:

על פתח גיהנם. משמע שדורש פתח האהל על הגיהנם וצ"ע איך הוא דורשם שהרי בתיבת אוהל אין שום רמז ואם נאמר שדורש כחום היום על הגיהנם וכמו שמביא מפסוק כי הנה היום בא בוער כתנור. שהרי מפורש לעיל פר' כ"ו סימן ו' ר' ינאי ור"ל אמרין אין גיהנם וכו' כי הנה היום בא בוער כתנור וכו' וליהט אותם היום הבא עי' סנהדרין דף ק"י הובא בילקוט מלאכי ג' הרי מפסוק זה שאין גיהנם ע"ש דעת רבנן ואיך דורש כאן מפסוק זה על גיהנם. ויתכן דכאן אינו מדקדק בזה וקורא ליום בשם גיהנם. והוא יושב פתח האהל כחום היום. פירושו על השמש כנ"ל שנקרא אהל ופתח האהל פירושו שהוציא חמה מנרתיקה וכמ"ש בבא מציעא דף פ"ו ב' בהדיא וכן יהיה לעתיד. גם יתכן שסובר כאן כדעת רבנן שיש גיהנם ומ"ש כי הנה היום בא בוער כתנור שגם היום יהיה בוער כי יפתח הגיהנם ויורתח העולם כמו התנור וכמ"ש בסוף הסימן שניקב נקב בגיהנם (ועוררני הררי"ב לפרש ע"פ מדה י"ב והוא יושב פתח האהל שישב עתה פתח האהל כמו שישב בחום היום לעתיד והרי זה בא ללמד ונמצא למד שבחום היום יהיה יושב על פתח של חום פתח של גיהנם):

שמתו עד שלא. עי' שמ"ר פר' י"ט סוף סימן ד' באופן אחר:

שלח ידיו בשלומיו. כי מ"ש אשר אין חליפות למו אין לו קישור למעלה שמדבר בצדיקים. וע"כ לפרש ע"פ מדה י"א מסידור שנחלק שמ"ש אשר אין חליפות למו שייך למטה שהרשעים שחושבים שיחיו לעולם ולא יחליפו מן העולם. ובני העולם נקראו בני חלוף כמ"ש משלי ל"א. וזהו אשר אין חליפות למו ולא יראו אלהים מה יעשה עמהם שלח ידיו בשלומיו שעדיין שלימים עמו כמו שנבראו למעלה. הם התינוקות נפשות שלימות. ונחסר מהם כי כל שליחות יד פירושו להחסיר ועי"ז חלל בריתו עם אותם הרשעים ויחליפם מדה כ"מ:

כי הנה היום בא. וס"ד והיו כל זדים וכל עושי רשעה קש וליהט אותם היום הבא. וזהו כחום היום:

תני רבי ישמעאל. ברכות כ"ז וש"נ וע' עוד במ"כ:

שאין לבריה צל תחתיו. לפרש מ"ש כחום היום. היינו באמצע וחצות היום וחסר כאן תיבת אלא וצ"ל שאין לבריה צל אלא תחתיו. כי בשאר עתות היום השמש נוטה לצדדי העולם ועושה צל לשכנגדו אך באמצע היום השמש למעלה נגד הראש. ועושה צל עכ"פ תחתיו:

ניקב נקב בגיהנם. עי' בריש הסימן כמ"ש פר"א פרק כ"ט ר"ג בשרי"ה אומר. ביום שנמול אברהם ביום השלישי כאב גדול היה לו מאד. כדי לנסותו מה עשה לו הקב"ה נקב חור אחד בגיהנם והרתיח את היום כיומו של רשעים ויצא וישב לו בפתח האהל לרוח היום. ומ"ש כיומו של רשעים כוונתו לפסוק שהובא לעיל ריש סימן זה:

צדיקים בצער. אברהם וכל אותם שנמולו אתו שקורא לכולם צדיקים. והעולם בריוח כמנהגו התמידית: