פירוש מהרז״ו על בראשית רבה מח:א

והוא יושב פתח האהל. למה לא עמד מפני מראה השכינה. ותירץ שלא הניחו לעמוד וזה מפורש בתהלים. מדה י"ז ע"פ גז"ש:

ותתן לי מגן ישעך. מדרש תהלים י"ח ילקוט שמואל כ"ב. ודורש גז"ש ממ"ש אצל אברהם אנכי מגן לך. וכן מ"ש וימינך תסעדני כמ"ש תהלים ק"י נאם ה' לאדוני שב לימיני עד אשית אויביך הדום לרגליך. כמ"ש במדרש תהלים שם י"ט ופר"א פרק ח' נדרים ל"ב שכל המזמור מדבר באברהם. שסעדו בימינו מאויביו כמ"ש ימינך ה' תרעץ אויב ומ"ש ברעבון מתיבת תסעדני. כמ"ש ולחם לבב אנוש יסעד. וסעדו לבכם. סעד לבך פת לחם ועי' לעיל ריש פר' מ'. ועי' רד"ל:

בכבשן האש. וכמ"ש פר"א פרק כ"ו והמלך הכבוד פשט ימינו והצילו מתוך כבשן האש שנאמר ויאמר אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים:

שהיה יושב והשכינה עומדת. כמ"ש והוא יושב. משמע ששכינה שנגלית עליו עומדת כביכול וכמ"ש בהדיא לקמן פרשה מ"ט סימן ז' ואברהם עודנו עומד לפני ה' תיקון סופרים הוא והכוונה שה' עודנו עומד לפני אברהם ע"ד והנה ה' נצב עליו שכך נדמה לו במראה הנבואה וכמ"ש באגדת בראשית פרק י"ט וז"ל כיון שנגלה לו הקב"ה היה יושב שנאמר והוא יושב פתח האהל בא אברהם לעמוד כשראה את השכינה. אמר לו הקב"ה אל תצטער שנאמר נאם ה' לאדני שב לימיני התחיל אברהם לקלס ותתן לי מגן ישעך כשרדף את המלכים וימינך תסעדני כשאחזת בימיני לכרות וכו'. וענותך תרבני שאני יושב ואתה עומד עכ"ל: