פירוש מהרז״ו על בראשית רבה מז:ב

וברכתי וכו' וברכתיה וכו'. וסובר ר"י שכופל לשון ברכה ע"פ מדה יו"ד על שני מיני ברכות. הראשון של ברכת הבן כמ"ש וברכתי אותה וגם נתתי לך ממנה בן וכמ"ש ר' יודן. וזהו וברכתי אותה במטרין. ומ"ש וברכתיה היינו אחר שיהיה לה בן אברך אותה בחלב שתהיה כמו בריכה של חלב ועל ידי כן מלכי עמים ממנה יהיו וכמ"ש מפורש לקמן פר' נ"ג סי' ט' בדברי ר' אחא. והקשה לו ר"נ שמאחר שיש לנו לדרוש על דברים של קודם העיבור אין לדלג לדרוש על אחר לידה ומ"ש שהחזירה לנערותה כמ"ש לקמן פר' נ"ג סימן ה' נתפשטו הקמטין ונתעדן הבשר:

מונין לה. מחרפין אותה וקורין אותה עקרה מלשון לא תונו:

נותן אני יראתה. שמ"ש והיתה לגוים שהיתה שרה לגוים כמו אברהם והיית לאב המון גוים כך כי שרה שמה והיתה שרה ודו"ק. ודברי רש"י בחומש אולי היה לו גי' אחרת במדרש וצ"ע:

ר' יודן בשם ר"ל. לפרש מ"ש וברכתי אותה וגם נתתי לך ממנה בן וכנ"ל בדברי ר' יודן:

מכאן דרש אברהם. צ"ע איך דורש הברכה המפורשת לשרה על קטורה. ונ"ל שדורש רישא דקרא וגם נתתי לך ממנה בן משמע שכבר נתן ואחר כך ממנה יהיו בעתיד שמ"ש נתתי היינו ישמעאל מלכי עמים ממנה יהיו בעתיד שאותה שכבר היה ממנה בן יהיו ממנה מלכי עמים י"ד משפחות ועל כן החזיר את קטורה היא הגר. ופשוטו על שרה. ומ"ש נתתי עבר במקום עתיד. ומרמז בתיבת גם לרבות אותה שכבר נתתי וגו'. עי' לקמן פר' ס' סימן י"ד ופר' ס"א סימן ד':