פירוש מהרז״ו על בראשית רבה מו:ט

רבי יודן אמר חמשה. הוקשה לו כופל לשון שבפסוק ז' אצל המילה חותם להיות לך לאלהים ובפסוק ח' שאצל הארץ חותם והייתי להם לאלהים על כן דורש בזה חמש דרשות. א' שמ"ש להיות לך לאלהים פי' אם מקבלים אלהותי אז והייתי להם לאלהים והיינו לפטרון ולמליץ טוב וכמ"ש לעיל בסימן ג' וש"נ. ב' כי אם בניך נכנסים לארץ. היינו מ"ש בפסוק ח' ונתתי לך ולזרעך את ארץ מגוריך וגו' אז והייתי להם וגו' וכמ"ש חז"ל כל הדר בארץ ישראל דומה וכו' ג' אם מקיימים בניך את הברית וכו' היינו מ"ש בפסוק ז' והקימותי את בריתי וגו' וסמך לו ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך וגו' שזה תלוי בזה. ד' אם מקבלים בניך את השבת כי כאן כתוב והקימותי את בריתי ביני ובין זרעך אחריך לדורותם לברית עולם. וכן כתוב אצל שבת לעשות את השבת לדורותם ברית עולם ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם. הרי שכאן מרומז שבת בפסוק ז' וסמך ליה ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך היינו בזכות שבת והנה התחיל בחמשה דברים ולא פירש אלא ד' דברים. אך בילקוט כאן אינו חושב שבת וחושב אם בניך מקיימין את הברית אהיה להם לאלוה ולפטרון. ואם לאו וכו' היינו פסוק ז' אם בניך מקיימין הברית הם מקבלים אלהותי ואם לאו וכו'. הרי ה' דברים לבד שבת:

דבר אמר להם. כמ"ש וזה דבר הרוצח. וזה דבר השמיטה שדרשו שצריך לומר רוצח אני. משמט אני וכן כאן:

על מנת ואתה את בריתי. ובפסוק הקודם. ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך. אם ישמרו בריתי יירשו הארץ:

מכאן למוהל. ממ"ש ואתה וגו' אתה וזרעך. ולשון הירושלמי. כל שכיוצא בך ימול אחרים. ודורש כופל תיבת אתה שתיבת אתה הב' מורה כמו אתה כך זרעך כיוצא בך. ולפי דברי הירושלמי שבת פרק ר"א דמילה מובא כאן לקמן פליגי בפלוגתא דר' ישמעאל ור"ע. וכן מצאתי בהדיא בירושלמי יבמות פרק הערל דר' עקיבא סובר לשונות כפולים רבוים הם המול ימול המל ימול. וכן דעת ר' יוחנן. ור' ישמעאל סובר דברה תורה כלשון בני אדם לשונות כפולים ועל כן דורש מפסוק ואתה את בריתי תשמור וכנ"ל: