פירוש מהרז״ו על בראשית רבה מו:ה

אברהם כה"ג היה. ועי' לקמן פר' נ"ה סימן ו' ובויק"ר פר' כ"ה סימן ו':

מן האוזן וכו' מן הפה וכו' מן הלב וכו'. בכל אלו כתוב ערלה וכדלקמן בדברי ר"ע. ומ"ש מן הלב אגב שזכר כל הערלות זכר ג"כ ערלת הלב. אע"פ שאין שייך בו תיקון כי הלב בנקיבה דקה ימות:

זו ערלת הגוף: שאין שייך מום בעור יתר:

התהלך לפני והיה תמים. וסמיך ליה ואתנה בריתי ביני ובינך. שאע"פ שימול אעפ"כ יהיה תמים:

מקרא אמר. וכן בסוף הדרשה מסתברא הדא מקרא. אם הוא שם חכם צ"ל הדא דמקרא. ויתכן הכוונה במ"ש מקרא אמר. הכתוב אומר. ופי' מקרא זה אומר. וכן מ"ש מסתברא הדא מקרא. שהפסוק זה כדאי להוכיח ממנו. ובויק"ר שם הגי' נגדא אמר וכן בסוף הדרשא מסתברא דנגדא. וענין דרשה זו שמאחר שהקב"ה צוה כן על כל ילדי ישראל לעולם בהכרח הוא במקום שאין בו מום:

וערל זכר. דרשה אחרת היא. ועי' בויק"ר פר' כ"ה שם שמות הדורשים. ועי' סוף הפרשה: