פירוש מהרז״ו על בראשית רבה מה:י

מעולם לא נזקק. לקמן סוף פר' מ"ח וש"נ כי שם מקומו ופירשתי לעיל פר' כ' סימן ו' כי שם נכתב ראשונה:

כמה כרכורים. גירסת הילקוט כמה דברים וכמה כרכורים:

הרואה בעלבון של עלובים. שמ"ש אל ראי שפירושו אל שראה אותי וא"כ מעטה בשבחו שהרי את הכל הוא רואה. על כן דורש שפירושו אל בעל הראי' ת"א אלה דחזי כולא. והמדרש הוסיף ביאור שהוא רואה בעלבון עלובים. פירוש שרואה בצרתם ועונה אותם שזהו עיקר אמונת ההשגחה וכמ"ש בתפלה סומך נופלים ורופא חולים וכו':

אלא למלכות. דייק מ"ש הגם הלום שהיל"ל הגם פה. ותיבת הגם מיותר. על כן דורש הגם מלכות מוסף על הראיה שבישר אותי שיהי' בני ישמעאל גדול בעולם. ועי' לקמן פר' נ"ה סימן ו':

לא די שנזדקקתי עם גברתי. הוא ד"א על מ"ש הגם הלום. שמה שראיתי הנבואה אינו בזכותי אלא בזכות שרה שהיא מלכה כי אברהם מלך כמ"ש לעיל פר' מ"ג סימן ה'. וזהו הגם הלום אע"פ שבזכות גברתי ראיתי עכ"ז אני ראיתי ולא היא. ורשב"ן בסמוך בא לגמור פירוש זה אלא שהפסיקו בד"א:

ד"א לא דיי. פי' הלום כנ"ל ולא די שזכיתי לראות המלאך כשהייתי עם גברתי ביחד בביתה. אלא אפילו כאן שאני לבדי ראיתי ג"כ אחרי רואי עמה:

עברי לפני. שתעבור לפניו לבדקה שאין בה מום כמ"ש לקמן פר' מ"ו סי' ד' בהדיא ודרך המלכה לסמוך על שפחתה בהליכתה. והמלכה מפחדה מהמלך שמא לא ימצא אותה כתיקונה לא ראתה את המלך אך השפחה לא פחדה והסתכלה במלך. וכן כאן עיקר המראה בשביל שרה ולא ראתה: