פירוש מהרז״ו על בראשית רבה מד:ז

ממי נתירא. עיין לעיל ריש סי' ב':

ראו איים וייראו. ילקוט כאן וישעיה מ"א וברש"י שם בישעיה מ"א בפסוקים שם לפניו ולאחריו מדברים באברהם וכמ"ש לעיל פרשה מ"ג סי' ג' ובפרשה זו לעיל סי' ג' ואמר שם מי פעל ועשה קורא הדורות מראש וגו' ראו איים וייראו וגו' ויחזק חרש את וגו' ויחזקהו במסמרים לא ימוט. שאינו מבואר מה ענין להאיים כאן שמדבר באברהם. ועוד שמ"ש ויחזק חרש את צורף וגו' ויחזקהו במסמרים לא ימוט זה נוטה לצד עבודת כוכבים וכמ"ש ירמיה יו"ד פסוק ג' ד' ה' בהדיא. וא"כ הם שני כתובים מכחישים. שמ"ש ראו איים וייראו היינו שראו גודל הנס וגבורת ה' וייראו מה' והיה ראוי שישליכו עבודת כוכבים שלהם וכמ"ש בריש ישעיה ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו וגו' מפני פחד ה' על כן דרש והכריע על פי מדת ממשל ועל פי מדה י"ז שהפסוקים האמצעיים גם כן מדברים באברהם והדבר למוד מענינו:

מסויימים בים. שעוברי ימים מצפים ומקוים להגיע להם מהים. והוא משל שהעולם עם הרשעים נמשלו לים זועף וכמ"ש והרשעים כים נגרש. וכתיב כהמות ימים יהמיון. והצדיקים נדמים ביניהם כאיים בים. אשר אצליהם ינוחו יגיעי כח מיד הרשעים. ואז לא היו בעולם כי אם שני צדיקים אלו שם ואברהם. כי שם היה אז בן תנ"ד שנה לערך ואברהם בן ע"ג:

שהרגתי את בניו. כמ"ש כדרלעומר מלך עילם. וכתיב בני שם עילם. ועילם הוא מדי. כמ"ש לעיל פר' מ"ב סימן ד':

שהעמדתי רשעים. שעמדו להכעיס להקב"ה ולהרוג אברהם:

בקיצו של עולם. אצל אברהם כתיב אשר החזקתיך מקצות הארץ עי' לעיל סי' ג' ועי' יד"מ. קיצו של עולם ועל שמתחלה היו דרים רחוקים זה מזה זה בבבל וזה בירושלים נקראים קצות הארץ ואח"כ קרבו ויאתיון שרצו להתקרב באהבה:

ויחזק חרש זה שם. רש"י בישעיה הביא מדרש זה בלשון אחר ע"ש. ובילקוט כאן ובילקוט ישעיה מ"א הגי' שהחליק פטישו והלם כל באי עולם פעם אחת והוא משל על שכלו הטוב שבו הוכיח כל באי עולם ובדרך שהתחיל פעם הא' לא שינה ותיבת אחת ע"פ מדה ט' וזה מ"ש כאן בדרך אחת והחלקת פטיש נצרך להיטיב המלאכה והוא משל על חידוד שכלו וגי' הילקוט נכונה מאד:

את צורף. כמ"ש לעיל פר' זו סוף סימן א':

ולא ימוט זה אברהם. כמ"ש תהלים ט"ו עושה אלה לא ימוט לעולם ודרשו במדרש תהלים כל המזמור על אברהם: