פירוש מהרז״ו על בראשית רבה מד:כג

החוי לפיכך מביא רפאים. עי' לעיל פרשה כ"ו סי' ז' שעוים ורפאים שם אחד ושם מפור' שעל כן נקראו עוים על שמריחים את הארץ כחוויא וזהו החוי. ועי' ברמב"ן דברים ב' באריכות:

ולמה ניתן להם שבעה פירושן לעיל. מאמר זה צ"ע ולא מצאתיו ובמקום אחר מפורש שבעולם הזה ירשו כבת שנוטלת עישור נכסים ועישור של שבעים הוא שבעה אך לעתיד ירשו כבן ומ"ש פירושו לעיל. ולעיל לא נזכר טעם על זה בהכרח שהוא העתקה ממקום אחר ושם אינו חסר:

ערביה שלמיי' נוטייה. ירושלמי שביעית פרק ו' הלכה א'. ירושלמי קדושין פרק א' הלכה ח' בחילוף שמות תנאים. וטעם דעות אלו נעלם ממני לבד דעת רבנן שיש להם ראיה ברורה מן הפסוקים. ועיין לקמן פר' ס"ד סימן ג' בסוף. ושלמיי' הוא שלמאה שתרגום אם יהיה לבער קין שלמאה וכן כאן את הקיני הוא שלמאה. וערביי ונוטיי הובא ג"כ לקמן פ' מ"ח סימן ט'. א' בדמות נוטי ואחד בדמות ערבי וכו' ע"ש:

כי ירושה. מדהוצרך לומר טעם למה אינו נותן להם את ארץ שעיר וכן אמר טעם למה אינו נותן להם ארץ מואב וארץ בני עמון אלא שהם ג' אומות קיני וקנזי והקדמוני שהבטיח להם:

ומואב וראשית בני עמון. פסוק הוא בדניאל י"א מ"א ואלה ימלטו מידו ומואב וראשית בני עמון וכטעם המפורש בתורה אצל ג' אלו כי ירושה וכו' מטעם זה עצמו ימלטו גם אז. ור"ד ובא בארץ הצבי הרי שגם ג' אלו הם בארץ הצבי היינו ארץ ישראל:

קנזי הוא משעיר. כמ"ש בסוף סדר וישלח אלוף קנז:

אבל לימות המשיח. כמ"ש ישעיה י"א י"ד ומואב משלוח ידם ובני עמון משמעתם. בענין יוסף ה' שנית ידו לקנות שאר עמו וגו'. ומצאתי כן בהדיא בילקוט כאן. ומ"ש יחזרו כי עתה גם הם גלו ואינם במקומם אלא לימות המשיח יחזרו למקומם וירשו אותם ישראל:

ועדיין ושרה וכו'. דורש סמוכים. שאחר שכתב העשרה האומות כתיב ושרה אשת אברם וכו' משל החזירה ואמרה שכן דרך ומנהג שיהיו ב' מינים אלו רועים יחד: