פירוש מהרז״ו על בראשית רבה מד:יב

וכי חוץ לעולם. עדיין לא זכר שהיה בבית. והי' די שיאמר הבט נא השמימה ע"כ דורש החוצה על חוצות השמים עפ"י גז"ש שכתיב ארץ וחוצות הרי מדבר בענין הבריאה ואיך הזכיר חוצות שנעשו ע"י בני אדם אחר שבנו ערים ע"כ בהכרח שחוצות היינו שמים שנבראו בסדרים סדרים של כוכבים ומזלות כמו חוצות. וכמ"ש לקמן פר' נ"ו סי' ה' על פסוק הן אראלם צעקו חוצה. ועיין שמ"ר פ' ל"ח סימן ו'. ובמ"ר פ' ב' סימן י"ב ע"ש דבר חדש ונראה דשם המאמר בשלימות בגי' מתוקנת ודו"ק ובא להוסיף על דברי ר"י דסכנין בסיפא דקרא. ועי' לקמן פ' מ"ח סימן ו':

למעלה מכיפת הרקיע. אין פירושו שהעלה את אברהם בגופו למעלה מן השמים. שהרי אמרו ריש סוכה מעולם לא עלו משה ואליהו למרום אלא פירושו שהעלה הנהגתו ומדרגתו. שלא יהיה תחת ממשלתם אלא תחת השגחת הש"י:

אלא מלמעלה למטה. כמ"ש הבט משמים וראה. במ"ר שם:

נביא את. פי' שהנביא השגתו במראה הנבואה מראות אלהים:

כי נביא הוא. וס"ד ויתפלל בעדך וחי'. פי' האסטרולוגיס השיג במזלות שאין ביכלתו לשנות דבר. אבל הנביא היה קרוב אל הש"י. וע"י תפלה היה יכול לבטל המזל:

בימי ירמיהו. שניבא על גלות ישראל. סברו שיחזרו להיות תחת המזל ולהביט באותות השמים ולירא מהם עד שאמר להם ומאותות השמים אל תחתו וכמ"ש לקמן פר' נ"ו סי' ה' כיון שהפליגו ישראל עצמן בימי ירמי' וע' כל זה ילקוט ירמיה י':

שהוא נתון למטה מהם. מי שעובד למזלות צריך לירא מהם. ולא בעבור ידיעתם בעובדי' חלילה. אלא שלא ישנה הש"י המזל בשבילו אבל אתה בהכרח שתעבוד לעולם ליוצר הכל ית"ש. אני מבטיחך שאין אתה צריך לירא מהם שמעלתך גדולה ממעלתם:

עד דסנדלא ברגליך דרוך כובא. עי' מ"כ ופי' שמי שאין רגלו יחף אלא לבוש סנדלים יכול לדרוס על הקוצים והוא משל והנמשל שהוראת מערכת השמים הם מתנגדים להוראת השפעה שעל פי התורה ומע"ט והוראת המערכת כקוצים ואברם בזכותו יכול לדיישם וכו' ודו"ק:

שלשה דברים מבטלים. עי' ירושלמי ריש פרק ב' דתענית קהלת רבה פסוק כי ברוב חלומות ובפסוק ברבות הטובה:

ויבקשו פני זו צדקה. שאם פירושו על התפלה הרי כבר כתיב ויתפללו על כן דורש ויבקשו להשיג פני על ידי הצדקה:

אף שינוי השם. על ידי התשובה אינו אותו איש שהיה וצריך שם חדש. והגזירה הרעה לא עליו נגזרה מדברי הרמב"ם:

לך לך מארצך. שצוה לו שישנה מקום ארצו. וישונה גזירתו:

אף התענית שנאמר יענך. צ"ע איך מרומז כאן תענית אך בקהלת רבה פסוק ביום טובה מסיים יענך ה' ביום צרה למה כי גם את זה לעומת זה עשה האלהים. ופי' אם תתענה ותקרא יענך כי אין עניה בלא קריאה:

יפה תענית. שבת דף י"א א'. וה"ג שם א"ר חסדא ובו ביום א"ר יוסף אפילו בשבת: