פירוש מהרז״ו על בראשית רבה מג:ב

הה"ד אוטם אזנו. עי' לקמן פר' מ"ח סימן ו' שפסוקים אלו מדברים באברהם וכאן קיצר וסמך על דרשה דשם. ושם חסר דרשה זאת וסמך על מ"ש כאן. וכוונת הדרשה שהיה אוטם אינו מלשמוע שפיכת דם נקי אלא נזדרז לרדוף ולהציל. ועל כן הוא מרומים ישכון. וע' לקמן פ' נ"ג סי' י"ב על הפסוק הסמוך שם בישעיה ל"ג עוצם עיניו מראות ברע. ועל פי ג' מקומות אלו תהיה הדרשה בשלימות וכל אחד צריך לחבירו:

הוריקו פנים. לכל פירושים אלו פי' וירק מלשון זיון וחימוש וזירוז. ודעת ר' יהודה שאברהם גרם שאנשיו הוריקו וזיינו פניהם נגד רצונו וכמ"ש ריש לקיש סוף סי' זה שאליעזר לבדו הלך והם לא רצו לילך. ור"נ סובר שאברהם זיין וחימש פניו ואמץ רוחו כנגד רצונם שגלה להם דעתו שהם באים עליו וכמו שכתוב לעיל שעל שהוא עובד השם יתברך רוצים להרגו על כן מחויב למסור נפשו על קדושת שמו. ולמדם אברהם שגם הם חייבים לעשות כן. ודעת ר"י ור"נ שלא הוריקן בכלי זיין. וכדלקמן שאברהם נלחם עמהם בקש ועפר. ודעת ר' אבא ב"ז אף על פי כן היו עושים בכלי זיין בדרך הטבע וזהו פשוטו של מקרא:

באבנים טובות ומרגליות. משמע שמ"ש בירקרק חרוץ פירושו אבנים טובות ומרגליות ולא משמע כן במדרשים ובפשוטי הכתובים. שחרוץ משמע שהוא זהב בהרבה מקומות וכמ"ש טוב פריי מחרוץ ומפז ותבואתי מכסף נבחר (ואצל כסף שייך זהב) אך בנדרים ל"ב איתא רב אמר בתורה הוריקן היינו בפרשת שוטרים ושמואל אמר בזהב הוריקן. ובאגדת בראשית פרק י"ג ובתנחומא כאן וירק את חניכיו. מכאן אתה למד שנטל אברהם כסף וזהב וחיפה אותן ואמר להם וכו' שנאמר וירק את חניכיו ואין וירק אלא שחיפה אותן בכסף וזהב שנאמר כנפי יונה נחפה בכסף ואברותיה בירקרק חרוץ וקיצור לשון הוא וכאלו אמר שחיפן בכסף והוריקן בזהב וכלשון הגמרא שם. ומ"ש בירקרק חרוץ פירושו בהורקת זהב. ומה שם כסף עם הזהב אף כאן כסף עם ההורקה גז"ש ויתכן שהגמרא סובר שמ"ש וירק פירושו לשון זירוז וכמ"ש בפרשת שוטרים הוריקן וכן פי' בזהב הוריקן. אך המדרשים הנ"ל שאמרו שחיפה אותן בכסף וזהב וכמ"ש נחפה בכסף וא"כ מ"ש בירקרק חרוץ פירושו שחיפן בירקרק חרוץ שתיבת נחפה נמשך ג"כ למ"ש בירקרק חרוץ שהוי"ו של ואברותיה מושך תיבת נחפה והכוונה על שהזהב ירוק מראה (געל):

בפרשת שוטרים הוריקם. כמ"ש שם באגדת בראשית פרק י"ג הנ"ל. ד"א וירק שהוריקן בדברים שכתוב בתורה מי האיש הירא ורך הלבב וגו' א"ל למלחמה אתם יוצאים מי שיש בידו עבירות ומתירא מן מעשיו לא יצא עמנו. כיון ששמעו כך וכו' וחזרו להם כולם ולא נשתייר עם אברהם אלא אליעזר בלבד שהיה כשר אמר לו הקב"ה לאברהם הוא ילך עמך שאני נותן בו כח של שי"ח וכאלו אף הם יוצאים עמך וכן את מוצא שאליעזר בגימטריא שי"ח. וזהו מ"ש כאן ר"ל בשם ב"ק וכו' וכן הוא בתנחומא כאן ועי' פר"א פרק כ"ז ברייתא דל"ב מדות מדה כ"ט לקמן פר' מ"ד סי' ט' במ"ר פר' י"ח סימן כ"א כלשון הנ"ל:

שם עבודת כוכבים. סנהדרין צ"ו ביתר ביאור וכמ"ש הנשבעים באשמת שומרון ואמרו חי אלהיך דן וכמ"ש וישם את האחד בדן. וכמ"ש באגדת בראשית פרק י"ג הנ"ל וז"ל ומכה מלפניה וכו' ואיך לפני' עד עכשיו שעתיד ירבעם ב"נ שמעמיד עגל בדן שנאמר וישם את האחד בדן וכבר הגיע אברהם עד אותו מקום ולא רדף עוד שנאמר וירדוף עד דן ע"פ מדה י"ז:

מדן נשמע נהרת. והיינו בימי ירמיה והכוונה שכבר גלו עשרת השבטים שעבדו העגלים והעגל עמהם. ואיך ניבא ירמיה על יהודה מדן נשמע נחרת סוסיו. אלא שהמקום של חטא העגל גורם גם אחר קבלת העונש ללקות אחריו אף למי שלא חטא בהם: