פירוש מהרז״ו על בראשית רבה מב:ז

א"ר אחא. לעיל ריש סי' ג' וש"נ ומבואר:

ובעין גדי לתמריא. כן תרגם אונקלוס על בחצצון תמר עין גדי והוא פסוק מפורש בד"ה ב' כ' פסוק ב' והננם בחצצון תמר היא עין גדי ומ"ש דתמריא ששם גדלים התמרים:

בירין בירין מסקן חמר. כן תרגם אונקלוס. כי סתם באר שכתוב בתורה פירושו באר נובע מים חיים וכאן היל"ל בורות בורות חמר על כן תרגם מסקן חמר שבענין זה היו דומים לבאר שכך היה טבעם לנבוע חמר:

ויפלו שמה אלו האוכלסין. דורשים מדה ט"ו כאן אמר ויפלו שמה. שמשמע שהמלכים נפלו שמה וטבעו שם. והרי כתוב אח"כ ויצא מלך סדום ויאמר מלך סדום ע"כ דורש ר"י ומכריע ע"פ מדה ל"א וממעל וינוסו מלך סדום ועמורה הרה נסו שאותם שכתוב בהם וינוסו כתוב בהם הרה נסו. והנשארים ויפלו שמה הם האוכלסים הנשארים. ומ"ש ויצא מלך סדום והוא כפשוטו שיצא מביתו השדה לקראת אברהם. ור' נחמיה סובר שהפסוק וינוסו מלך סדום כפשוטו וסדרו שמלך סדום ועמורה נפלו בבארות החמר והנשארים האוכלסים הרה נסו אלא שמ"ש ויצא מלך סדום אינו כפשוטו. שפירושו שיצא מבארות החמר לקראת אברהם ע"פ נס בזכות אברהם כמו שהציל כל נפש ורכוש סדום וכמ"ש לעיל סימן ה' ולקמן פר' מ"ג סימן ה':

עבודה. צ"ל עבורה כמ"ש מ"כ בשם אב"א ופי' דגנה ולחמה וכמ"ש איוב ארץ ממנה יצא לחם:

אלו הכותבות. הם התמרים. לעיל פרשה ל"א ריש סימן י"ד על פסוק מכל מאכל אשר יאכל דורש ר"נ על הדבלה. (ובברכות פ' כיצד מברכין איתא שהתמרים משביעים והתאנים אינם משביעים. וא"כ יתכן שבתיבות כל אכלם מרמז על התמרים על שמשביעים באכילה אחת ובתיבות מכל מאכל אשר יאכל משמע שאוכלים ואוכלים עוד הפעם שאינם משביעים היינו דבילה של תאנים):

ויקחו את לוט וכו' כך עשו וכו'. פ' כמו שכתוב אצל סדום ויקחו את כל רכוש סדום וכו' וילכו כך כתוב אצל לוט בפסוק הסמוך ויקחו את לוט וכו' וילכו והוא יושב בסדום וע"פ מדה ט' שבא לפרש איך נדמה לסדום והשיב והוא יושב בסדום על כן נדמה להם:

הולך את חכמים. פי' כשהלך את אברהם ולמד מדרכיו התחכם ממנו והצליח כמ"ש לעיל פר' מ"א ריש סימן ג' וכאן על שישב בסדום ולמד מדרכיהם נשבר. ופירוש הפסוק על פי מדה ט' וע"פ מדת ממעל הולך את חכמים יחכם ויבָנה ורועה כסילים יסכל וירועע: