פירוש מהרז״ו על בראשית רבה מב:ג

זה מדרש עלה בידינו. ויק"ר פר' י"א סימן ג' וש"נ ומבואר ומוגה היטב:

אמר ר' אחא. לקמן פר' זו ריש סימן ז':

וישובו ויבואו אל עין משפט. כפי הפשט משמע שמתחלה היו שם והלכו ושבו אח"כ לשם. וזה אינו נזכר גם לא מצינו שנקרא קדש עין משפט. על כן בהכרח לדרוש ע"פ מדה כ' על אברהם. שעליו היה עיקר הכוונה כמ"ש לעיל בסימן א'. והיינו שמתחלה באו על אברהם לשרפו באש באור כשדים היינו נמרוד שהוא אמרפל וחביריו כדלקמן סימן ד' והצילו הש"י מידם כמ"ש אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים ואח"כ וישובו ויבואו וגו' להרגו וזה ע"פ מדה ט'. וכמ"ש כי ידעתיו וגו' לעשות צדקה ומשפט ומאחר שאמר אל עין הרי בהכרח פירושו שרצו לעשות רעה לעין ולסמותה. ע"פ מדה ט' שעד עתה היו סומים וטועים ואברהם האיר עיניהם להכיר את הקב"ה ויהיה העולם בלא עין:

היא קדש אר"א הוא שקדש. וכמ"ש לקמן ריש סימן ז' הוא כתיב וזהו שאמר הוא שקדש הקב"ה והצילו כבר ממות מיד נמרוד שהשליכו וכן עתה יצילנו ג"כ מאמרפל שהוא נמרוד ועל רצון הרשעים להרגו היו צווחים כל החכמים שידעו ענין אברהם ווי וזהו ויהי בימי אמרפל: