פירוש מהרז״ו על בראשית רבה מא:ד

צאן ובקר ואהלים. וגם ללוט ההולך את אברם היה צאן ובקר ואוהלים ואצל אברם לא כתב אהלים. ודורש גז"ש מנשים באהל תבורך וכתיב וישב חוץ לאהלו שבעת ימים ודרשו אהלו זו אשתו. על שהם נמצאו תמיד באהליהן וכמ"ש כל כבודה בת מלך פנימה וכן כאן הכוונה על נשים צנועות העתידות לצאת מלוט. ומיעוט אהלים שנים. ובזה יתישב שייכות פסוק וגם ללוט היה לפסוק ויקרא שם אברם בשם ה'. שגם לוט אף שהוא עצמו לא קרא בשם ה' ונפרד מאברהם לסדום הרי עתידין לצאת ממנו שתי בנות שתקראנה בשם ה':

ואת שתי בנותיך הנמצאות. תיבת הנמצאות מיותרת ודורש שהן נמצאות ורמוזות בתורה כבר בתיבת ואהלים ב' אהלים אך לקמן פר' נ' סוף סימן יו"ד ליתא למאמר זה של ר' טוביה ב"ר יצחק פעם ב' וכן בילקוט כאן ליתא ועם כל זה אין למחקו שיש לישבו כנ"ל:

שתי מציאות. דורש הנמצאות כי בדבר שבא בהיסח הדעת ושלא במקומו ובמקום שאינו נשמר נקרא מציאה וכן כאן על שעתידים לצאת מבנות לוט כל זרע מלכות בית דוד ומשיח צדקנו. ועל כן כתב בהם לשון מציאה. וכן מצאתי דוד עבדי בסדום הנמצאות כנ"ל ע"פ מדת גז"ש: