פירוש מהרז״ו על בראשית רבה מא:ב

ארשב"ג. ויק"ר פר' ט"ז סוף סימן א' וש"נ:

ובו לקה פרעה. על פי מדת מנגד על שרצה לבא אצלה לקה באופן שלא יוכל ע' תנחומא כאן:

אפילו קורות ביתו. כמ"ש ואת ביתו ודורש כמשמעות התיבה בית ממש וכמפורש בתורה שהבית לוקה בנגעים ולשון רש"י בחומש ואת ביתו כתרגומו וית אנש ביתיה ומדרשו להכות כותליו ועמודיו וכליו ברש"י ישן ונכון להגיה במדרש קירות ביתו וכמ"ש ברש"י כותלי ולא קורות:

והכל אומרים על דבר. שאם כפשוטו שלקה על אודות שרה היה די שיאמר וינגע וכו' בעבורה וכמ"ש לאברהם היטיב בעבורה. ע"כ דורש על דבר כמשמעותו מלשון דיבור ואמירה וכמ"ש וזה דבר השמיטה דרשו שיאמר משמט אני וכן וזה דבר הרוצח צריך שיאמר רוצח אני. ומאחר שלא פירש מה היה הדיבור הרי הוא מפורש כאן. על דבר שרי אשת אברם שאינו יוצא מפשוטו וכמ"ש בתרגום על עסק שרי:

עלו דטולמוסין. לקמן פר' נ"ב סימן י"ג ע"ש בשם הירושלמי. ופי' רש"י במדרש דטולמסין בלשון יוני דוחקין שאנשי ביתו דחקו בו שיקרב אליה ויגע בה ובכל אשר לה לכן לקו אנשי ביתו וכתרגומו ואת ביתו וית אינש ביתיה:

היתה שרה שטוחה. דורש ג"כ מ"ש על דבר שרה על דיבורה של שרה ותפלתה:

יצא בהבטחה. שהש"י מבטיחו ואברככה ואגדלה שמך. ולשרה לא הבטיח אלא האמינה ובטחה בנבואתו. ואם היה אברהם ג"כ בתוך הצרה היתה שרה בוטחת ומאמינה על הבטחת הש"י לאברהם. והיתה גם היא נצלת על ידי הבטחתו. ולא כן עתה שאברהם חוץ לצרה והשיב לה הקב"ה לא בעבור הבטחה אני עושה אלא תפלה אני שומע וגדול שכר המאמין משכר המובטח ויתקדש שם שמים על ידך:

א"ר לוי. ע' תנחומא כאן ובשמ"ר פר' כ' סימן א':