פירוש מהרז״ו על בראשית רבה לט:ג

אחות לנו. הוא ד"א על מ"ש ויאמר ה' אל אברם והוא בשי"ר פסוק זה:

שאיחה את כל העולם. שחיבר ותפר את כל העולם להקב"ה שמתחלה היה העולם מחובר להקב"ה כמ"ש לעיל פר' י"ט סימן ז' אלא שבחטא אדם והדורות נקרע החיבור. ואברהם איחה וחיבר וכמ"ש בפ' הנ"ל סימן ו' קלקלת עובדיך סב חוט וחייט:

קטן. צ"ל קטנה עד שהוא קטן ותיבת קטנה היא ציון על תיבת קטנה שבפסוק. וכמ"ש לעיל פר' ל' סי' ח' בן ג' שנה הכיר אברהם את בוראו:

לא הניקוהו. תיבת לא השני מיותר. ופירושו שלא היה לו מי שילמדהו להכיר להקב"ה אלא הוא מעצמו הכיר. ועי' לקמן פר' ס"ד סי' ד' ופר' צ"ה סימן ג' ובמ"ר פר' י"ד ריש סימן ב' ושם מבואר:

דברים כחומה. שיעמוד בלב חזק בנסיון לקדש שמו יתברך נבנה עליה שיבנה ממנו העולם. טירת כסף. שיעמדו ממנו דורות של צדיקים כמ"ש חולין צ"ב שלשים כסף הובא בילקוט זכריה י"א על שלשים צדיקים וכמ"ש שי"ר שם שאני עתיד להעמיד כיתות וחבורות של צדיקים כיוצא בו:

אלא לשעה. עד שיעמוד צדיק אחר גדול ממנו שיבנה ממנו העולם. וכמ"ש לקמן פר' מ"ד סימן ה' ע"ש. והשיב אברהם מעמיד אני וכו' לעמוד בנסיון:

זה חמו"ע. עי' שי"ר פסוק אמרתי אעלה בתמר סנהדרין דף צ"ג:

נכנס בשלום ויצא. נכנס לכבשן האש בהבטחה שיעמדו ממנו כל חבורות הצדיקים ואז אמר לו אח"כ לך לך מארצך: