פירוש מהרז״ו על בראשית רבה לח:א

אל תהרגם. ילקוט תהלים נ"ט כל הענין. ורבנן פתרי כפשוטו על אויבי דוד שהם דואג ואחיתופל ובריש המזמור כתוב לדוד מכתם בשלוח שאול וישמרו את הבית להמיתו ואצל שאול היה דואג אויבו אך אחיתופל אויבו היה בימי מרד אבשלום ואין שייך לשאול. ודעת רבנן שעל שאמר בלשון רבים בפסוק הקודם אלהים יראני בשוררי אל תהרגם שהתנבא גם על אחיתופל:

ישכחו הדורות. ישכחו חטאם וענשם:

טלטלימו. טלטל אותם שיגלו טלטול הגוף. ומ"ש הורידמו על הורדת כבוד ומעלה ואינו דומה למ"ש טלטלימו:

ולנו מה יעשה. פי' שמ"ש מגננו ה' שמתפלל שיהיה ה' למגן לו ולאנשיו במערה וע"פ מדה ט' כאלו כתוב מגננו תהיה ה' או היה ה':

זה התיר. לעיל ריש פרשה ל"ב ושם נתפרש:

הסיר קנעתו ממנו. שם הגי' התיר קונעתו ופי' אשתו. והנה חשב אחיתופל קודם דואג ודואג היה הרבה שנים קודם אחיתופל כנ"ל אלא על שבא לפרש מ"ש חטאת פימו דבר שפתימו על אחיתופל שלא היה רק בדיבור שאמר בא אל פלגשי אביך וכן מ"ש והכיתי את המלך לבדו. אך דואג היה במעשה ג"כ שהרג בעצמו כהני ה'. ע"כ הקדים אחיתופל:

אמרו ישראל. פי' שלדעת רבנן הנ"ל דוד אמר כן כנ"ל. וא"כ יקשה שלא מצאנו אצל שונאי דוד שגלו ממקומם ואצל אחיתופל מפורש שחנק עצמו בביתו. ולא יתכן שלא יתקיים קללת דוד. על כן דורש ר"א ע"פ מדה י"ז על דור הפלגה כמ"ש בפסוקים הקודמים הקיצה לפקוד כל וגו' היינו כל ע' משפחות בני נח שמפורש בתורה שנטלטלו וירדו מלמעלה למטה וזהו מ"ש הניעמו והורידימו ומ"ש אל תהרגם הניעמו והורידימו הכל בעתיד אברהם אמר כן בשעה שקלל אותם כמ"ש פר"א פ' כ"ד שאמר בלע ה' פלג לשונם כי ראיתי חמס וריב בעיר וגו' אמר הקיצה וגו' וכן תלעג לכל גוים הכל על ע' המשפחות. וכן מ"ש ויסובבו עיר כמ"ש בתורה נבנה לנו עיר שאז לעג לכל משפחות האדמה שמרדו בו. ומ"ש אמרו ישראל שאברהם אמר כן לצורך ישראל:

ולנו מה יעשה. לפי הנ"ל שאברהם אמר כן אתי שפיר על אברהם וזרעו כמ"ש אצלו אנכי מגן לך:

לאלף ותרנ"ו שנה. שמבריאת עולם עד המבול החשבון מצומצם אלף ותרנ"ו שנה. כמ"ש בריש סימן ד' ע"ש:

אחד מהצפון. והתחילו במקום שהיו שם במזרח כי בבל ושנער במזרח העולם כמ"ש מי העיר ממזרח היינו אברהם באור כשדים וכמ"ש ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער ודורש סמוכים שאמר בפסוק הקודם ומאלה נפרדו הגוים אחר המבול ועל זה אמר ויהי כל הארץ שפה אחת שחשבו לתקן קלקול המבול לעשות סמוכות לרקיע. וזהו מ"ש ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות. שהיה בדעתם לעשות בד' רוחות: