פירוש מהרז״ו על בראשית רבה לז:ז

אבי כל בני עבר. וס"ד אחי יפת הגדול עי' במ"ר פר' ד' סימן ח'. עי' רש"י בחומש החשבון בבירור. ואחריו שם ואחריו חם. ועי' לעיל פר' כ"ו בסימן ב' שחם נקרא בנו הקטן. וסדר הבנים יפת שם חם:

מכירים יחוסיהם. לא היו צריכים לקרוא שם בניהם לשם אבותיהם שהרי היו בחיים לפניהם מאדם עד נח וכן כל יו"ד דורות מנח ראו זה את זה וחיו כולם בהפלגה. על כן קראו לבניהם שמות על שם המאורעות שקרו אותם ואך אחר שנתמעטו השנים ואין אדם מכיר יחוס אבותיו שכבר מתו ע"כ קראו שם בניהם כשם אבותם שלא ישכחום:

נביא גדול היה עבר. סדר עולם פרק א' הובא ברש"י בחומש בתוספת ביאור:

שהיה מקטין. דייק מ"ש ושם אחיו יקטן ויקטן ילד שתיבת ויקטן מיותר שהיל"ל ויולד שהרי בו מדבר ועל כן דורש על שהיה מקטין עצמו על כן ילד י"ג משפחות ונתגדל בעולם. וזה ע"פ מדת ממעל ומנגד ועי' לעיל פרשה ו' סימן ד' וע"פ זה דרש קל וחומר: