פירוש מהרז״ו על בראשית רבה לו:ב

ירוע כבירים. שהיל"ל ישבר או יכלה כבירים. ע"כ דורש שמ"ש ירוע כבירים. שבני דור המבול שהיו כבירים הרעו מעשיהם. על כן העמיד אחרים תחתיהם וכן פסוק לכן יכיר מעבדיהם על שמכיר מעשיהם וגו'. או כמ"ש לעיל ריש פר' כ"ח על פסוק זה ע"ש. ומ"ש לא חקר כמ"ש לעיל פר' ל"ג בסימן א' ומה תהום אין לו חקר וכו':

ואין מידי מציל. אבל צדיקים מצילים דורש כן שכל מקום שנאמר אין הוה כן כמ"ש לקמן סוף פר' ל"ח וזהו שאמר ואין מידי מציל מרשעים אבל מצדיקים יש מציל כמו אברהם בדורו וכו' ושאר צדיקים בדורם. וכן ומי ישיבנה. אבל הצדיקים ישיבו וכמ"ש לעיל ריש פרשה י"ב מי יתבונן הפיקחין יודעים ע"ש וכן כאן אבל נח וכו' ודורש הפסוק על דור המבול כי בפסוק הקודם מדבר בעת קבלת התורה כמ"ש שמ"ר פר' כ"ט סימן ה' ואח"כ אמר גם מיום אני הוא היינו מאז דור המבול שרצה ליתן להם התורה כו' כמה פעמים וכמ"ש ה' למבול ישב וכו' ה' עוז לעמו יתן היינו התורה וכמ"ש בסימן הקודם מאומה שלימה ע"ש. ומרומז ביחזקאל י"ד והיו שלשת האנשים האלה בתוכה. נח דניאל ואיוב וכו' לא יצילו בנים ובנות כי הם לבדם ינצלו. וזהו ואין מידי מציל בדור המבול דוק והתבונן:

לא עשית כשורה. אמר בלשון שדרש לעיל סימן א' על מ"ש ומי ישורנו. וכאן פירושו לא די שאין מעכב המעשה אלא אפילו בדיבור אין מי ישיבנו:

אבל נח נכנס. גירסת הילקוט. ויהיו בני נח היוצאים מן התיבה נכנסו בשלום ויצאו בשלום:

וחם הוא אבי כנען. הוקשה לו שלא חשב בני שם ויפת. וגם לא חשב שאר בני חם. על כן דורש שבעבור גריעותו ופחיתתו הוצרך להזכירו כדי לסמוך לו מיד מ"ש ארור כנען וגו'. ועי' רש"י בחומש וזהו אבוהי דפחתא:

ומאלה נפצה. היל"ל נפוצו לשון רבים וכמ"ש בתרגום אתבדרו וכמ"ש ואחר נפוצו משפחות הכנעני הכל באותה פרשה. ע"כ דורש על פי מדה ט' ומדת ממעל כאלו כתוב ומאלה נפצה כמו דגה שנפצה. וכמ"ש וידגו לרוב וכמ"ש במ"כ ואינו מלשון נפוצו: