פירוש מהרז״ו על בראשית רבה לא:ה

הגיע זמנם להקצץ. שהיל"ל עת או יום כל בשר וכמ"ש עד בא עת ארצו. וכמ"ש עד יבא יומו. ע"כ דרש קץ ע"פ מדת ממעל מלשון קציצה וכאלו מפורש קץ וסוף זמן של כל בשר בא לפני להקצץ:

לעשות בתה. מלשון חורבן ושממה כמ"ש ישעיה ה' ואשיתהו בתה. אך צ"ע איך דורש על בתה ונכונה גירסת הילקוט לעשות בוסר ודורש תיבת בשר מלשון בוסר:

הגיע קטגוריא. בא לפני לקטרג וכמ"ש לעיל סימן א' בשם התנחומא וסנהדרין ק"ח שהחמס קטרג לא מהם:

ואיזה הוא גזל. כך הגי' במדרש דפוס פ"פ דאדר. אך במדרש דפוס אחר הגירסא איזה חמס ואיזה גזל א"ר ח' וכו'. ועי' ב"ק דף ס"ב ובסוף ב"ק וע' יפ"ת:

וכך היו אנשי דור המבול. פי' דבר זה היו עושים בשוק בפרהסיא בהסכם כולם אך כל אחד בעצמו עשה חמס וגזל עד מקום שידו מגעת כמפורש איוב כ"ד כל הענין:

בלא חכמת התורה. וכמ"ש לקמן פר' ל"ב סימן ה'. ודרך התורה להיות הכל בשיעור ומדה. אך עמכם יתנהג בלא שיעור ומדה רק בכליון חרוץ:

מבוקר לערב. פסוק זה הוא קודם פסוק הלא נסע יתרם ע' לעיל פר' כ"ו סימן ו' וש"נ: