פירוש מהרז״ו על בראשית רבה לא:יא

ר' חוניה ור' פנחס. כלשון הזה לעיל פר' כ"ו סימן ד'. וזה צ"ע גדול למה צריך להזכיר מי שאינו מפרש ואולי פירושו מלשון הפרשה וחילוק שאלו החכמים לא הפרישו דעותיהם ולא חלקו רק ר"א ור"ל מחלקין וע' מ"כ:

ר"א ב"כ אמר חלון. כמ"ש לקמן פר' ל"ג סימן ה' ע"פ מדה י"ז וצהר מלשון צהרים על האור או שהצד"י מתחלף בז' מלשון זהר בזסשר"ץ והיינו על החלון שמביא אורה לבית:

מרגלית. סנהדרין ק"ח וע' פר"א פרק כ"ג ומרגלית היתה תלויה בתיבה וכו' ע"ש:

ובשעה שהיא כהה. כי אור החמה גדול מכל אור על כן כל מאורות כהים בעוד אור החמה בעולם וסובר כמ"ד לעיל כ"ה סוף סימן ב' שלא שבתו המאורות בשנת המבול וע' בירושלמי ריש פסחים וצ"ע גדול:

ר' יהודה ור"נ. ע' פר"א ריש פרק כ"ג באופן אחר והערוך יש לו גירסא אחרת ופירש באורך לפי גירסתו בערך # קל ח' וגירסת הילקוט כאן כגירסת הערוך וברש"י במדרש הביא ב' הגרסאות ופירושם ובמ"כ פירש לפי גרסת המדרש כאן וכן ציורה כאן:

קילין. פירש במוסף ערוך בלשון רומי שם כללי לחדר קטן ובפרט מיוחד החדר לדבר מאכל ומשתה:

שניים לו ולבניו. ולא בעליון ותחתון מפני המים של מעלה ומטה והיה בהם לחלוחית כמו בספינה וכן מטעם הצינה:

עליונים לזבלים. ולא בתחתון שלא יעלה הריח רע:

קטרקטין. פירש במוסף ערוך בלשון יוני ורומי אשנב ודלת פתוח מלמעלה למטה במקום משופע. ובילקוט גורס כמין טרקלין היה לו והיה פותח מן הצד וע' ערוך ערך פס אחרון לפתח מן הצד:

מסייעתא עצמה. דורש תעשה חסר יו"ד וקרי ביה תֵעָשֶה וכמ"ש אצל המנורה תֵעָשֶה ע' במדבר רבה פרשה ט"ו סוף סימן ד':