עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryפירוש מהרז״ו על בראשית רבה

פירוש מהרז״ו על בראשית רבה לא:א

Perush Maharzu on Bereishis Rabbah 31:1 (Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 31:1) · פירוש מהרז״ו על בראשית רבה · free full Hebrew text

Open in the reader →

קץ כל בשר. וס"ד כי מלאה הארץ חמס ויקשה שהרי מפורש בסוף סדר בראשית שעיקר חטאם בזנות. ועל זה חתם את עונשם אמחה את האדם וגו' וכמ"ש לעיל פר' כ"ח סימן ח' והם ב' כ"מ. על כן דורש ומכריע ע"פ מדה י"ז שמ"ש חמס אינו דווקא על הגזל. וכמ"ש ביחזקאל ז' קץ בא הקץ כדרכיך עליך אתן ותועבותיך בתוכך תהיינה. ועוד שם פסוק ו' קץ בא הקץ וגו' הרי שמדבר בכל רעותיהם ועל זה אמר בפסוק י"א החמס קם למטה רשע. הרי שהחמס כולל כל התועבות וכמ"ש לקמן פר' זו סימן ו' ונקרא חמס על שבא לחמוס אותם ולכלותם. והתבונן שלא זכר המדרש בסימן זה רק הזנות וכמ"ש בסוף הסימן ולפי שהיו שטופים בזימה. והביא פסוקים שמדברים בדור המבול. על פי גז"ש של תיבת קץ ותיבת נחַ שקשה במשמעותה וגז"ש מתיבת חמס:

החמס קם ח"ו אינו קם. שאם היה כתוב למטה רשע קם החמס לא היינו יכולים לפרש אלא שלצורך מטה רשע קם החמס. אך מאחר שכתוב תחלה החמס קם משמע שהחמס קם בעולם למשול בו. וא"כ היה העולם נהפך לתוהו ובוהו. וע"ד שדרשו ע"פ ונתן בידה מ"מ מדלא כתיב ובידה ינתן. וכמ"ש שמ"ר פר' י"ב סי' ב' שדרשו באופן זה והראיתי שם מכמה מקומות. וזה אמר ח"ו אינו קם. פי' שכאן לא יתכן לדרוש כן. שאין פי' אלא שקם למטה רשע. ושבט על הרשע להכותו ולחייבו:

לא מנדון. כמ"ש בסנהדרין דף ק"ח וכן הוא בתנחומא כאן א"ר אלעזר מלמד שהחמס זקף עצמו כמקל ועמד לפני הקב"ה ואמר לא מהם. וזה ע"פ מדה ט'. וכאלו כתוב החמס קם ואמר לא מהם לא מנהון:

ולא מהמונם. לפי הפשט פירושו מהמון עם שלהם וא"כ היינו לא מהם ולמה כפל. ע"כ דורש א"ת מהמונם אלא מממוניהם:

ולא מהמיהם. תיבה קשה במשמעותה ופירשה המדרש תמהתהון. במדרש דפוס פ"פ דאדר הגירסא בפנים ובמ"כ תמהתהון. אך במדרש דפוס אחר הגירסא בפנים ובמ"כ המהתהון. תמהתהון פירוש מה שתמהים ומתרעמים עליהם וכמ"ש לקמן סימן ד' ואלו רבים על אלו בחימוס דברים. ולפי הגירסא המהתהון יהיה פי' מלשון הומיה מה שהיו הומים ומהמין על הממון וכמ"ש פר' כ"ב סימן א' מי שהומה ומהמה אחר הממון ע"ש וזהו מ"ש כאן לא ממונם ולא מהמתהון:

למה לא נח בהם. צ"ל לא נחַ בהם ועל שהיא מלה קשה דורש לה בחילוף ה' בח' מלשון נחת שפי' ע"פ מדה ט' וממעל נחת רוח. ודורש עוד ד"א לא נח. פי' ע"פ מדה ט' וממעל שגם נח שהיה בהם לא היה בו נחת רוח:

שטופים בזימה. מבואר בריש הסימן. וכן משמע בסנהדרין דף ק"ח שמ"ש כאן חמס אינו על הגזל:

דאמר ראב"כ. לעיל סוף פר' כ"ח וריש פר' כ"ט: