פירוש מהרז״ו על בראשית רבה ל:ב

גזירה שנגזרה עליהם. כמ"ש סנהדרין ק"ח מלמד וכו' ואם לאו וכו' את המבול ומקפה את נבלתכם על המים כזיקים שנאמר קל הוא על פני המים. וכן הוא בהדיא בתד"א בריש פר' ל"א. ומהו עונשן בעוה"ז הקב"ה הציף אותן על פני המים כמו זיקים שנאמר קל הוא על פני המים:

תקולל חלקתם בארץ. בגמרא שם. ולא עוד אלא שלוקח מהם קללה לכל באי עולם. וכמו שתקנו חז"ל להשביע מי שפרע:

אלא למטעת כרמים. כמ"ש בירושלמי יבמות פרק ו' הלכה ה'. א"ר יודן בן פזי בין שורותם יצהירו ולא יפנו דרך כרמים שלא היתה בעילתן לשם בנים. ודברים סתומים הם ופירושו נדרש ע"פ מדה ט"ו בכ"מ כתיב בין שורותם יצהירו וס"ד יקבים דרכו ויצמאו. הרי היו עוסקים בכרמים. וכתיב ולא יפנה דרך כרמים הרי לא עסקו בכרמים והכריע ע"פ מדה כ"ו ממשל שמ"ש לא יפנה הוא משל. והנמשל על בעילתם שלא היה לשם בנים. כמו הכרמים שעיקר הכוונה על הפרי ולא על הזרע שנוטע בארץ והם שמו עיקר הכוונה על התאוה. וכמ"ש בפר"א בריש פרק כ"א. הבאתיו לעיל פרשה כ"ו סימן ו'. ותיבת אלא טעות שכתוב בהדיא לא יפנה כו' וכדברי הירו'. וזהו שחתם אבל נח כו'. וכן בס' נזר הקודש מוחק תיבת אלא: