פירוש מהרז״ו על בראשית רבה כט:א

ימלט אי נקי. שסתם ספר איוב מדבר ברשעי דור המבול כמ"ש לעיל סוף פר' כ"ו. ופרשה זו בפרט נדרשת על דור המבול ובסוף הפרשה כתוב ימלט אי נקי וימלט בבור כפיך. והיינו שהרשעים שזכר תחלה לא נמלטו ונאבדו במים שנהר יוצק יסודם. אך מלט לאי נקי משמע אין נקי שלא היה נקי וצדיק וכמ"ש ונקי וצדיק אל תהרוג. ויקשה שמאחר שמפורש בתורה שלא נמלט כי אם נח ועליו מפורש שהיה צדיק ואיך אמר שאינו נקי. ע"כ דורש ע"פ מדת גורעין ומוסיפין ודורשים ומדת ממעל אי נקי אינוניתא בלשון ארמית בלא הקוף ודורש ג"כ עם הקוף אונקיא שפירוש אינוניתא אונא הקטנה של הריאה שהוא דבר קטן וכן אונקיא פירושו ג"כ דבר קטן משקל קטן. ובילקוט כאן וילקוט איוב אינו גורס אינוניתא אלא אונקיא והוא חיבור של השני תיבות אי נקי שאין פירושו שאינו נקי לגמרי שא"כ לא היה נמלט אלא פירושו שהיה צדיק קטן שזכיותיו מועטין ועל זה אמר ונמלט בבור כפיך שהפסוק מתמה ונמלט מאחר שזכיותיו מועטין איך נמלט הרי לא היה כדאי אלא בבור כפיך בצדקתו של הקב"ה ועיין במוסיף ערוך ערך תתיה שמביא עוד פירוש אחר שבלשון יוני אי אחד נקי יונק ופי' יונק אחד פי' צדיק קטן אחד הוא נח:

אתיא כההיא. לעיל סוף פר' כ"ח: