פירוש מהרז״ו על בראשית רבה כו:א

אשרי האיש. מדרש תהלים מזמור א'. זה נח שכתוב בו איש צדיק תמים כן הוא שם:

זה דור אנוש. כמ"ש לעיל ריש פר' כ"ד המעמיקים מה' לסתיר עצה:

זה דור הפלגה. כמ"ש לקמן פר' ל"ח ענין ליצנותם בכמה אופנים:

שבע מצות. כי לאדם נתן שש מצות כמ"ש לעיל פר' ט"ז סימן ו' וש"נ ועיין לקמן פר' ל"ד סימן ח' באריכות ולנח הוסיף אבר מן החי:

ובתורתו יהנה. והגה הוא בינה וכמ"ש והגות לבי תבונות וכמ"ש לקמן פר' ל"ח סוף סימן ח' ויבן נח נתבונן וכו'. ובתהלים מפורש שכן עשה תמיד וזהו יהגה יומם ולילה:

ששתלו הקב"ה בתיבה. הגי' במ"ת שם דאמר ריב"ל ד' חדשים היתה התיבה עומדת במים וכו'. היינו כמ"ש ותנח התיבה בחודש השביעי על הרי אררט והמים היו הלוך וחסור עד החודש העשירי הרי ד' חדשים ז' ח' ט' י' וזהו כעץ שתול על פלגי מים וקודם לכן היתה מהלכת על פני המים. ואח"כ לא היו מים והשתילה מורה על קביעות במקום אחד:

זה שם. שהוא עיקר פריו שהיה צדיק. וכמ"ש לקמן סימן ג'. ומ"ש בעתו כמ"ש להלן בסימן ב' שכבש מעינו וכו' וכמ"ש במדרש תהלים שם:

זה הם. שהיה השפל שבאחים ואף שלא הצליח עכ"פ לא יבול שלא יתבטל מן העולם:

זה יפת. כמ"ש בדניאל ח' בסופו ב' פעמים והצליח אצל צפיר העזים אצל בני יפת ע"ש ותבין: