פירוש מהרז״ו על בראשית רבה כד:ז

וחרשים המה מאדם. הוקשה לו שתיבת מאדם מיותר והובא הדרשה להקדמה לדברי רבנן שדרשו על פסוק זה ספר:

הוא וסירגולו. זה ספר מורה על סידור הכתיבה ביושר שיכולים לידע ולספר כל תיבה בפני עצמה וכן כל אות בלי בלבול. ובלא סירגול הכתיבה מבולבלת ואינו ראוי לקרא לו ספר ומרומז במ"ש זה ספר תולדות אדם שאדם הוליד ידיעה זו:

ג' פלאים. לעיל פר' כ"ב סימן ב' ושם מבואר:

בן עזאי. ירושלמי נדרים פרק ט' הלכה ד' ושם מקדים דברי ר"ע לדברי בן עזאי כי ר"ע הרב וב"ע התלמיד. ובירושלמי שם מביא משל על זה שאם היה חותך בשר בידו אחת וחתך את ידו השני'. האם יאמר שינקום לידו האחת על שחתכה ויחתוך אותה כך לא יאמר אדם הנה חברי עשה לי רעה אנקם ממנו. הרי בשרך הוא ולא יתכן לעשות כן ע' בירושלמי: