פירוש מהרז״ו על בראשית רבה כב:יב

בהמה חיה ועוף. שעדיין לא היה אדם אחר בעולם שהרי אדם לא הוליד אחר החטא ק"ל שנה עד שת ואביו ואמו לא יהרגו אותו ולמי אמר לכן כל הורג קין על כרחנו הכוונה על בהמה חיה ועוף. והנה התחיל ויאמר לו ה' והיל"ל לכן כל הורג אותך אלא שמדבר לאחר ולא לקין והיינו לחיה בהמה ועוף שהיו בעולם. ומ"ש לכן אני אומר הוסיף המדרש ב' תיבות אני אומר. שתיבת לכן פי' על שנתקבצו לתבוע דמי הבל ורוצים להרגו ועדיין לא גזר עליו מיתה על כן אני גוזר עליהם ואומר כל הורג קין יהרג. הנה הקדמתי שהמדרש ביחוד מיוסד על המדות (יותר משאר מדרשי חז"ל). יען שבא לפרש התורה כסדר ודרשה זו על שהפסוק קיצר ולא פירש מה יעשה להורג קין וזה כלל גדול שלא בא לסתום אלא לפרש ומאחר שלא פורש הרי בהכרח שבמה שכתוב כבר מפורש מה יהיה אם יהרוג קין והיינו ע"פ מדת ממעל ומנגד כל הורג קין יהרג מדה כנגד מדה על שהרג יהרג זהו במעשה וכן בלשון עפ"י מדת ממעל כל הורג קין יהרג שעל שאמר לכן כל הורג קין הרי בכח מאמר זה שיש עליו עונש ומדת מנגד מחייב שיהיה העונש מדה כנגד מדה ומדת ממעל לא תניח לנו להוסיף תיבה אחרת כמו יענש או ימות שהיה משמעותו איזה עונש שיהיה או מיתה טבעית אלא בהכרח להוסיף תיבת יהרג שדומה לתיבת הורג וכאילו מפורש לכן על שנתקבצו לתבוע דמו אני אומר כל הורג קין יהרג:

א"ר לוי. לדעתי צריך לגרוס כאן ר' נחמיה במקום ר' לוי וכמו שהתחיל ר' יהודה ור"נ וכמ"ש בהרבה מקומות שהם חולקים יחד בפירוש הפסוקים ור"י דורש שבאו בהמות חיות ועופות ור' נחמיה דורש שבא נחש הקדמוני ויבואר בסמוך ומ"ש אח"כ ר' נחמיה אומר ולא כדינן לפי זה צ"ל ר' לוי ונחלפו שמות האומרים. אלא שאין לי על חילוף זה ראיה רק ממקומו הוא מוכרע שהמחלוקת של ר"י ור"נ בענין אחד. וטעמו של ר' נחמיה. כמבואר בדברי חז"ל הוא השטן הוא המלאך המות הוא היצה"ר שתחלה הוא מסיתו לחטוא ונקרא יצה"ר ואח"כ עולה ומסטין עליו ומקטרגו ונקרא שטן ואח"כ הורגו ויקרא מלאך המות. וכאן אחר שהחטיא את קין בא לתבוע דינו ממנו ולהרגו. כי לזה נברא ושליחותו הוא עושה. וטעמו של ר' יהודה שא"כ לא היה אומר כל הורג קין דמשמע שהיו רבים שרצו להרגו:

ולא היה לו ממי ללמוד. צ"ע שהרי נצטוה מפי אדם על שפיכות דמים כמ"ש לעיל סוף פר' ט"ז. אך כוונת המדרש למ"ש בתנחומא כאן א"ל קין רבש"ע לא ידעתי ולא ראיתי הרוג מימי וכי הייתי יודע שאני מכהו באבן והוא מת. וזהו מ"ש ולא היה לו ממי ללמוד. וסובר בתנחומא כמ"ש לעיל פרשה זו סימן ח' באבן הרגו. (אך למאן דאמר שנתבונן מהיכן שחט אביו את הפר. הרי היה לו ממי ללמוד) וזהו לכן כל הורג קין ישפט במשפט הריגה אך קין עצמו נשפט כהורג בשוגג שגולה לערי מקלט כמ"ש לעיל פר' כ"א ריש סימן ט' דעת רב שם:

הזריח לו גלגל חמה. דורש גז"ש כמ"ש אצל חזקיהו מלך יהודה שאמר מה אות והחזיר החמה עשר מעלות שזרח למענו עשר שעות יותר מכל יום מלכים ב' כ' וישעיה ל"ח. וסובר שעשה תשובה גמורה כמ"ש בסמוך רב ור"ח:

שהזריח לו צרעת. כלשון הפסוק ד"ה ב' כ"ו י"ט והצרעת זרחה במצחו כי הצרעת של בהרת בהירה עזה בלובן כשלג על כן נקראת צרעת בלשון זריחה. והצרעת נקרא אות כמ"ש אצל יד משה לקול אות הראשון והיה זה לעונש על חטאו. והצרעת שנאמר בתוכחות כי תבא נקרא ג"כ אות כמ"ש שם והיה בך לאות ולזרעך:

כלב מסר לו. כמ"ש פר"א סוף פרק כ"א הכלב שהיה שומר צאנו של הבל היה שומרו ע"ש שיתכן על קין כמ"ש כאן ומאחר שאנו רואים בטבע העולם שהכלב שומר אדוניו כן היה אצל קין ג"כ:

קרן הצמיח לו. כלשון הכתוב שם אצמיח קרן לדוד. וכמ"ש בתנחומא על למך שראה את קין מרחוק והיה סבור שהוא חיה. וכמ"ש לעיל שנתכנסו עליו חיה ועוף ומלחמת החיה בקרניהם ובזה הם ניצולים מהקמים עליהם וכן קין עשה לו קרן להנצל מהחיה. וזהו לבלתי הכות אותו כל מוצאו:

עשאו אות לרוצחין. שמ"ש וישם ה' לקין אות שתיבת לקין מיותר שבו מדבר אלא פי' שעשה את קין עצמו אות לרוצחין לדורות שילמדו ממנו שלא לחטוא וסובר רב שעשאו אות לרוצחין בשוגג שדנו לקין כהורג בשוגג כדלעיל בדברי ר"י בסימן זה ועל כן נידון בגלות לרוח מזרחית למקלט וכמ"ש לעיל פר' כ"א סימן ט' קדמת עדן ע"ש וסובר שלא עשה תשובה גמורה. ור' חנן סובר שעשה תשובה גמורה והוא הראשון שממנו למדו והוא אות להם:

תלאו ברפיון. תלאו באויר. פי' שלא גמר דינו. והיה דינו תלוי עד המבול שהיה קץ כל בשר ע' לקמן פר' ל"ב סימן ה' ועי' שמ"ר פר' י"ב סימן ז' ופר' ל"א סימן י"ז ועי' לעיל פר' כ' סימן ז' שרפרפה בלבה לפיכך קרבנה מרופרף:

וימח את כל היקום. היל"ל את כל החי וכדומה מהו היקום על כן דורש על קין מי שכתוב בו ויקם קין על הבל אחיו ויהרגהו לפיכך וימח: