פירוש מהרז״ו על בראשית רבה כב:א

לא מן דכדון. שאם הייתי מבקש דבר חדש מעתה הייתי נדון אם לקיים בקשתו ואם לאו אך מאחר שאני מבקש דבר שנהגת בו מעולם עם כל הדורות טובים ורעים ואין זה חדש אצלך ע"כ ראוי שתעשה בקשתי ודרשה זו במדרש תהלים כ"ה וילקוט תהלים שם. ומ"ש כי מעולם היינו מתחלת העולם והבריאה ואין פירושו על הרחמים הטבעים שעם כל הברואים מששת ימי בראשית שאין זה נופל תחת הזכירה שהם תמיד אלא הרחמים הנפעלים על ידי תפלה ופקידה ורצון אחר הכעס וזה נתחדש על ידי האדם שריחם עליו אחר הכעס והקללה:

יום אחד משלך. עיין לעיל פר' י"ט סימן ח'. ומבואר לעיל פר' ח' סימן ב'. ומ"ש נזקק להעמיד תולדות מבואר בסוף פר' הקודמת שבסוף סימן ב' פליגא על זה. ועי' במ"ר פר' כ"ג סימן י"ג ושם לא נזכר התולדות שסובר כמ"ש לקמן סימן ב' ומדרשים חלוקים הם: