פירוש מהרז״ו על בראשית רבה כ:ד

בשביל זו. כי תיבת זאת מיותר או שהול"ל כי עשית כן גם יתכן שכל ג' תיבות אלו מיותרים מאחר שלא טען עמו כלל הול"ל מיד ארור אתה ופי' כי עשית בשביל זאת. והמדרש פירש וכי כל פעולה שלך לא בשביל זו. ופירושו שהאשה נקראת זאת כמ"ש כי מאיש לוקחה זאת. זאת הפעם עצם מעצמי:

בסנהדרין שלימה. היינו ע' סנהדרין עם המופלא הרי ע"א וכמ"ש לעיל פר' י"ט ריש סימן ד' שמ"ש והייתם כאלהים יודעי טוב ורע הוא קודש אך כפי מ"ש במ"ר פר' י"ד סימן י"ב אין כאן כי אם ע' שמות ע"ש ושם:

אררו בצרעת. כמ"ש שמ"ר פר' ג' סימן י"ג ממ"ש צרעת ממארת וזה ארור אתה:

תני בהמה. בכורות דף ח' וכמ"ש במ"כ:

וכתיב ארור אתה. לפי טבע ראשית הבריאה היו הכל יולדין ליום אחד כמו אדה"ר שעלו למטה שנים וירדו ד' כמ"ש לקמן פר' כ"ב סימן ב' וכמ"ש לעיל פר' י' סימן ד' שגם הארץ עשתה פירות ביומן. ולאחר החטא נתאררו הכל. ונתארך זמן עיבורן כמו אדם. וזהו ארור אתה מכל הבהמה ומכל החיה הרי שגם הבהמה נתאררה וכן החיה. ובהמה טמאה שבע פעמים כחיה והנחש שבע פעמים כבהמה. ודורש ארור אתה מכל הבהמה והבהמה מכל החיה שהול"ל מכל הבהמה והחיה אך מאחר שכתוב מכל הבהמה ומכל החיה על כרחך פירושו אתה מכל הבהמה. וארור הבהמה מכל החיה והוקשו הארורים זה לזה כמו שבהמה ארורה ז' פעמים כך הנחש ז"פ. ואי אתה מוצא אלא הכלב ובהמה טמאה. ועיין בכורות דף ח' מה שהקשה ע"ז ומתרץ:

ואמר לו. דרשה זו: