פירוש מהרז״ו על בראשית רבה כ:יב

כתנות אור. וכמ"ש לעיל סוף פר' י"ח שפסוק זה מקומו למעלה אצל פסוק ויהיו שניהם ערומים שהיה קודם החטא. ואז היו כתנות אור. וכדאיתא בפר"א פרק י"ד מה היה לבושו של אדה"ר עור של צפורן וענן כבוד מכוסה עליו כיון שאכל מפירות האילן נפשט עור ציפורן מעליו וראה עצמו ערום ונסתלק ענן כבוד מעליו ע"ש ועי' לקמן פר' כ"א סימן ה' כהדין קמצא וכו':

דומין לפיגם. בילקוט ורש"י הגי' לפנס. ופירש רש"י שהם ב' דברים. מאירים כפנס וכעששית. ומתוקנין כשאר מלבושי בני אדם כיצד רחבים מלמטה וקצרים מלמעלה ובערוך לא מצאתי:

כציפורן. כנ"ל בשם פר"א:

אמר ר' יצחק. עיין סוטה ט"ז ופי' כתנות עור שעור האדם נראה מהם. והבגדים אינם מעור כי איזה עור היה ביום ראשון שנברא. הלא כל הברואים נבראו זוגות ולא שמשו קודם אדם כדלקמן פר' כ"ב סימן ב' ולא מת ולא נהרג עדיין שום חיה ובהמה. ע"כ פירש שהיו דקים שעור האדם נראה מהם. או פי' שהיו דבוקים בעור כפי מדתם ממש:

איגיאה. וכן אנגיא פי' רש"י כולם בגדים חשובים הם ופירושו לא שמעתי. והמוסף ערוך גורס ברבי איבו אנגייא ופירושו בלשון רומי עור כבש בעוד צמרו עליו:

לגאי. הובא בערוך ערך לגא ופי' המוסף ערוך בלשון יוני ארנבת:

סיסרטון. הערוך גורס סיסרנון ופירש המ"ע בלשון יוני עור בעוד הצמר עליו:

גלא קסינון. במ"ע חולדה. נחמד:

בכורות משתמשין. כי עד המשכן היו בכורות מקריבין קרבנות כמ"ש לקמן פר' ס"ג סימן י"ג וש"נ:

שהן באין מעור. יתכן שסוברים שהיה כל זה אחר החטא ובקללה כפשוטו וכפי סידור הכתוב. והיינו אחר זמן שנתרבו בעלי חיים. ומתו מהם ומהם עשה לאדם ולאשתו כתנות של עור ובפר"א פרק כ' איתא מן העור שהפשיט מן הנחש עשה הקב"ה כתנות כבוד לאדם ולעזרו הרי שסובר ג"כ שהפסוק נכתב במקומו. והיה זה אחר החטא והעונש והפשטת הנחש נראה שהיה ביום ששי שנבראו:

לפום חילך וכו'. כמ"ש מ"כ בשם רש"י וכפשטות לשון המדרש. על מ"ש כתנות עור שבאים מעור בהמות וחיות שאינם דברים יקרים. הרי שפרא הוא פחות. וכמ"ש עוד ויתר ממה דאת שרי. וכמ"ש במוסף ערוך בשם ירושלמי בראיות ברורות. ואין זה חולק על גמרא שלנו עשיק לגבך ושוי לכרסך. שפירושו אם קונה מלבוש לא יצמצם כל כך במקחו שיהיה יפה וטוב. אבל לעולם הבגד פחות מכחו: