פירוש מהרז״ו על בראשית רבה יז:ה

תחלת מפלה שינה. לקמן פר' מ"ד סימן ז'. שהול"ל ויתן ה"א תרדמה על האדם או וירדם האדם למה אמר בלשון מפלה ודורש מדה ט"ז שכאן אצל שינה צ"ל ויפל כדי לדרוש מדת ממעל מלשון מפלה ללמד לאדם שישמור עצמו ממפלתו. ומ"ש לעיל פר' ט' סימן ו' שהשינה טובה שם בשינה מועטת כמפורש שם אדם ישן קמעה וכאן בשינת עצל המרובה כדמיון של תרדמה:

תרדמת שינה. של סתם שינה כמ"ש וישן:

תרדמת נבואה. שלא כתוב שם וישן אלא ויאמר לאברם הרי תרדמה של נבואה. להסתיר כחות הגוף כדי שירגיש בנבואה וזה ענין אלהי בדרך פלא:

מרמיטא. ע' רש"ש ויתכן שפירושו תרדמת מות. כי מארטיס בלשון רומי מות ונשתבשה המלה וכן היה הענין אצל אנשי שאול:

כי נסך. ויעצם את עיניכם את הנביאים ואת ראשיכם החוזים כסה:

ג' נובלות הם. כמ"ש ברכות ריש פרק כיצד מברכין על הנובלות תמרי דזיקא שהרוח משיר מן האילן והם תמרים קלים שהרוח משירן שהתמרים הטובים קשים ליפול ברוח וכשנאצלים דברים קטנים וקלים מדברים גדולים וכבדים נקראים נובלות וכמ"ש כנבול עלה מגפן וכן כאן שהשינה חלק קטן מן המיתה והחלום מן הנבואה וכו':