פירוש מהרז״ו על בראשית רבה טז:ה

ר' יהודה ור"נ. קחו עמכם דברים עיין לקמן פר' מ' סימן ה' פסוק ותקח שרה כמ"ש בתורת כהנים פרשה צו על פסוק קח את אהרן. והלא במקומות הרבה נאמר למשה לקיחה בבני אדם. שנאמר ולקחת את הלוים. ולקחת אותם. ויקח משה ואהרן את האנשים. מפשיל משה אנשים לאחוריו. אלא אמר לו הקב"ה. קח בדברים שלא יהיה לבם לדאוב עכ"ל. וכן כאן הדקדוק ויקחהו. אלא שלקח אותו בדברים. עיין ריש קרח משכם בדברים. וכן לקמן פר' כ' סימן י"ט:

ולקחום עמים. עד ס"ד ורדו בנוגשיהם:

קחו עמכם דברים. דברי ריצוי:

ויניחהו. הנחה שייך בדבר שאינו זז ממקומו כמ"ש אצל צנצנת המן בפרשת בשלח ואצל המטה בפרשת קרח. וכאן לא שייך הנחה. ע"כ דרש מל' מנוחה. ובמה הניח לו בג"ע שהגין עליו ועדנו. ור' ברכיה סובר להניח לו ולעדנו. ונ"ל דפליגי בפלוגתא דר' אמי ורבנן לעיל פרשה י"א סימן ב' וש"נ דר' יודן סובר שלן כבודו עמו. היינו שכל השבת היה בג"ע ושם הגין עליו שלא יחול עליו הקללה בשבת כמ"ש שם ור' ברכיה סובר שלא לן כבודו עמו. והניחו בג"ע על דעת להניח לו ולהגין עליו אך חטא וקלקל ולא היה פנאי לקיים לו זאת:

נתן לו מצות שבת. דורש ד"א על תיבת ויניחהו כנ"ל ודורש גז"ש. ומ"ש לעבדה. פירושו מ"ש ששת ימים תעבוד. ולא בשבת. ומ"ש לשמרה. שהשבת ישמור שלא יעשה בו מלאכה. ועיין לעיל פר' י"ג סי' ז'. וכן דורש גז"ש על קרבנות תעבדון את האלהים וסתם עבודה היא קרבנות כמו שאנו אומרין והשב את העבודה. גם מפורש בתורה שאמר משה וגם מקננו ילך עמנו כי ממנו ניקח לעבוד את ה':