פירוש מהרז״ו על בראשית רבה יג:ב

כל האילנות. ממ"ש אחריו וכל עשב השדה. הרי שמ"ש וכל שיח אינו עשב. ודרש שהאילנות נקראו שיח. ע"ש שמשיחים אלו עם אלו. שהרוח משיב עליהם. והקול נשמע כמשיחים אלו עם אלו. ועם הבריות. וכמ"ש לקמן פר' נ"ג סימן י"ג. תחת אחד השיחים. וגם מודיעים חכמת הש"י בארץ כשבני אדם מתבוננים בהם:

להנאתם של בריות. לכך האילנות מלאים עלים ופירות להגן על הבריות מפני הרוח שלא יזיקו ב"א. וזהו שיחתן עמהם שמגינים עליהם. וכמעשה שהביא שלאחר הבצירה ניזוק שאז אין פירות ועלים. אך קודם הבצירה מגינים:

כל שיחתם של בריות. דאי כפשוטו היל"ל וכל אילני השדה ע"כ דרש עפ"י מדה ט' כאלו כתוב וכל שיח הבריות על השדה. אם עשתה תבואה אם לא כי חייהם תלוי בהם:

וכל תפילתן. כמ"ש לקמן פר' ס' סימן י"ד. אין שיחה אלא תפלה:

אלא על בית המקדש. ובית המקדש נקרא שדה. כמ"ש לקמן פר' כ"ב סוף סי' ז'. עיין מדרש תהלים מזמור פ"א. ילקוט ישעיה ב'. ומאחר שדורש גז"ש על בית המקדש. א"כ מי הוא המתפלל והמשיח. ע"כ ישראל. וזה עפ"י מדה ט'. וכל שיח ישראל על בית המקדש:

מזכיר שם מלא על עולם מלא. היינו מ"ש ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים. ויותר נכונה גירסת הילקוט. וז"ל הזכיר שם מלא על עולם מלא. וכשם שהזכיר שם מלא על עולם מלא כך מזכיר שם מלא על ירידת גשמים. שעל פסוק שלמעלה אמר הזכיר בעבר. ועל פסוק של כאן אמר מזכיר. וזהו ג"כ כוונת המ"כ ומ"ש שם מלא כדלעיל פר' י"ב סימן ט"ו:

שקולים זה כזה. שאצל ג' דברים אלו כתוב ה' אלהים זה אחר זה סמוכים. ואם אין ארץ אין מטר כי אד יעלה מן הארץ. ואם אין מטר לא תצמח הארץ. ואם אין שניהם אין אדם. פי' לא היה האדם נברא. כמ"ש לקמן ריש פר' י"ד בהדיא. וכן אם אין אדם אין שניהם כדלקמן סימן ח' עיין מש"ש: