פירוש מהרז״ו על בראשית רבה יב:ט

בהבראם באברהם. דהיל"ל כאשר בראם או בבראם. בהבראם משמע בהתפעל. כאלו חלילה מעצמם נבראו. גם הוא מיותר. ע"כ דורש אל תיקרי בהבראם אלא באברהם. עפ"י מדה כ'. ועפ"י גימטריא. אופן ב' תמורת אותיות ולשון המדרש תהלים ק"ד הן הן אותיות של אברהם. ועיין לקמן פר' מ"ח סימן ח'. פתח האהל:

כל האונקים. פי' במ"ע כובד גדול ועצום:

בשביל מה. פי' בשביל מה ברא ה'. כל מה שמבואר בפסוק זה. בשביל מה שכתוב בפסוק השני הסמוך לו. אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם ושמת שמו אברהם וגו'. ובזה מרומז היאך ה' הוא אלהים לבדו בשמים ובארץ על שבחר באברהם שהמליכו על השמים והארץ וכל צבאם. ובשבילו בראם:

בהרים הגבוהים היעלים. פירוש אל תתמה שבעבור אברהם נברא כל העולם. וכן מצאתי הלשון שם במדרש תהלים אמר ר' יודן ואם תמה אתה על זה ראה מה כתיב הרים הגבוהים ליעלים וכו':

מה יעלה זו תיישה. בערוך ערך הר הגירסא תשה פי' שהיא חלושה:

רוח תזזית. במ"ר פר' י"ט סימן ח':

והיא שומעת קולה. בערוך הגירסא והחיה שומעת קולה:

הדין טפזא. פי' שתרגום שפן טפזא:

שקפא. שן סלע. שעושה הסלע למגן לו:

ומה בשביל דבר טמא. השפן דבר טמא הוא כמ"ש בפר' שמיני בחיות טמאות. את השפן ואת הארנבת: