פירוש מהרז״ו על בראשית רבה יב:ז

לכל יש תולדות. הוא ד"א אלה תולדות השמים והארץ שכל הבריאה נאמר בהם תולדות בכלל ובפרט. שהם עצמם נולדו ומולידים אחרים ובתולדות השמים והארץ הכל בכלל. ומה שפרט הרים שהרים בריה בפני עצמה כמ"ש לעיל פר' ג' סימן ח' מהפסוקים ע"ש. וכן הטל תולדות האויר. וגם זה אינו בכלל שמים וארץ כי הרוח בריה בפני עצמה. שנברא ביום ראשון כמ"ש פר' זו סימן ט'. וכן המטר תולדות המים שנבראו ביום ראשון כנ"ל וכן כוונת המדרש על הפסוקים הסמוכים שם מבטן מי יצא הקרח וכפור שמים מי ילדו:

מרגליות של טל. וזהו אגלי טל מלשון עיגול:

כל מי שיש לו תולדות. דורש אלה תולדות השמים והארץ בהבראם שמאחר שיש להם תולדות זה ראיה שנבראו ויש להם בורא. כי הבורא אילו מוליד ולא מתחבר עם הברואים כלל כי אינו גוף ולא ישיגוהו משיגי גוף וזהו מ"ש כלפי מעלה הדבר אמור כי כל הנבראים אף שהם סיבה לענינים אחרים הם אחוזים וקשורים זה בזה. ופועלים ומתפעלים זה מזה רק הבורא ית"ש הוא סיבת הכל סובב את הכל ומלא את כל ונבדל מהכל: