פירוש מהרז״ו על במדבר רבה ט:מה

ד"א כי תשטה. איש זה הקב"ה לעיל פר' זו סי' ב':

והיה ביום ההוא. תקראי אישי:

וקדשתם היום. ועו' שמ"ר סוף פר' ט"ו ופרשה ל"ג סימן ז' וש"נ והכוונה שעל ידי קדושה זו יהיו דבוקים בהקב"ה ואהובים כמו אשה לאיש וכן קדושים תהיו ויקרא י"ט:

למסור מעל. וכן מעילת העגל:

חס ושלום. שמ"ש ונעלם אינו כפשוטו אלא שהם טעו לומר שנעלם:

עבים סתר. איוב כ"ב ט':

ועד אין בה. שעשתה וגרמה שלא יהיה בהעד על שהרגה לחור שהיה נביא שנקרא עד שנאמר ויעד ה' ביד כל נביא וגו' הרי שדברי נביאים ותוכחתם נקרא עדות. ועי' במ"ר פר' כ"א באריכות וש"נ:

ויתן אל משה. שני לוחות אבנים:

עשירית האיפה. לעיל פר' זו סי' י"ב:

קחי רחים וטחני קמח. שנמשלו בעונם כקמח:

רמז לר' גליות. עי' מ"כ:

לא יצוק עליה שמן. שהשמן רמז לזכיות ומע"ט שלא יתפלל עליהם ולא יזכיר להם זכות:

ולא זכות אמהות. כמ"ש לעיל פר' זו סי' י"ג שהלבונה רמז לאמהות:

והנה עם קשה עורף. שמות ל"ב דברים ט':

זכרון טוב. שכל זכרון שכתוב בתורה הוא לטובה כמ"ש לעיל פר' זו סוף סי' י"ג ולקמן בסימן הסמוך: