פירוש מהרז״ו על במדבר רבה ט:ל

המקנא לאשתו. משנה ריש סוטה עיין ירושלמי שם:

לא מן התורה. ספרי כאן סוטה ז' א' ירושלמי סוטה פ"א ה"ג ופי' מן התורה אינו צריך לילך אצל ב"ד שבעירו אלא מוליכה בעצמו:

יש לה היתר. לאחר ז' שתטהר אך אסורה לבעלה לעולם בלא שתיית מים המרים ואם תשתה שמא תמצא טמאה:

מים גנובים ימתקו. פי' המקור שנגנב ע"י אחר ונאסר ימתקו פי' היצר מתגבר עליו יותר ולא כן הנדה אע"פ שאסורה לא נגנבת:

כש"כ הוא הואיל ואין. דברי רבנן דאמרו לו גמרא שם כי נחשדו על הסוטות:

גזירת הכתוב. שנאמן בעלה על הסוטה:

קרבן שמכשירה לו. ספרי כאן נגעים פרק י"ד נדרים ל"ה נזיר כ"ד ב"מ ק"ד קרבן שמביא על ענין שהיתה אסורה ונתרת לו הוא משלו וכן קרבן סוטה אך קרבן נזירות וחילול שבת לא נאסרה לו:

א"ר גמליאל. ספרי סוטה ט"ו:

הניחו סופרים לי. הניחו לי מקום שלא דרשו כן עד שבאתי ודרשתי:

אין בכלל אלא מה שבפרט. כך המדה לדרוש בכל התורה. אלא דכאן לא יתכן לדרוש כן שיסתור הכלל הנאמן מדה טובה מרובה ממדת פורענות וא"כ עלינו לדרוש קל וחומר אם מזכיר עון כלשון שמזכיר זכות:

שדרך הדין לוקה בו. שסותר למדות אחרות בתורה יתקיימו זה בזה נותנים מקום לקיים מדת כלל ופרט ונותנים מקום לקיים הקל וחומר:

כדי הכרת העובר. אם נתעברה לא יתכן שיגין עלי' הזכות במקום פרסום העבירה ואף אם לא נתעברה עכ"פ עשתה מעשה שראוי' לעיבור וכן למ"ד ט' חדשים שנגמר העובר דעתו שלא יתכן שיגין הזכות בלדת העובר שהוא ממזר שאז נודע לכל מעשה העברה וגמר פריה (וסמך לדבר לכן יתנם עד עת יולדה ילדה) ובסוטה כ' הגירסא מה זרע ט' חדשי' שנא' ונקתה ונזרעה זרע ולהלן הוא אומר זרע יעבדנו יסופר לה' לדור זרע הראוי לסיפור ופרש"י לחיות ולבוא לידי סיפור שבחו של מקום. ואף שגם בן ז' חי על הרוב ידבר:

להן מלכא מלכי. וס"ד לקצת ירחין תרין עשר וכו' מלכותא עדת מנך וגו':