פירוש מהרז״ו על במדבר רבה ט:ב

לשנים היא זקוקה. שלבה לשנים לנואף ולבעל וע"פ מדה י':

שכופרת בשנים. ד"א ודרשה אחרת על מ"ש איש איש:

שהפקיד גופו גוף האשה שהיא קנוי' לו ויותר נכון לגרוס גופה שמחוייבת לשמור גופה שיהי' מיוחד רק לבעלה:

שהקב"ה נקרא איש. לקמן פר' זו ריש סי' מ"ה:

ומעלה בו מעל. שתי מעילות עפ"י מדה י'. עי' לקמן סי' ח':

כופרת בפקדון. דורש סמוכין שכתוב למעלה איש או אשה כי יעשו מכל חטאות האדם למעול מעל בה' ופירושיו שיכפור בפקדון וכמ"ש בסוף ויקרא נפש כי תחטא ומעלה מעל בה' וכחש בעמיתו בפקדון וכמ"ש לעיל פר' ח' כמה פעמים אשר שני הפרשיות ענין אחד:

והרי דברים ק"ו. על שכאן בסוטה אינו מפורש וכחש בפקדון ושם מפורש ודורש ק"ו כאן משם:

ואת ברית אלהיה שכחה על הקב"ה שעל זה אמר כאן איש איש כנ"ל:

נשפך היין. אל תהי' מקפיד בתוך ביתך להריב עם אשתך אם יקרה איזה נזק בבית:

למי שגבר את הוי גבר. למי שאתה אדון ומושל היינו על אשתך בענין האישות הראה עלי' שולטנותך בכל יכולתך: