פירוש מהרז״ו על במדבר רבה ז:א

הגו סיגים מכסף. עיין ב"ר ריש פר' יו"ד:

כיצד. שפסוק זה משל הוא ועל איזה ענין הוא משל ודורש שהוא משל על ישראל במדבר ועי' ויק"ר פר' י"ח סי' ד' וש"נ:

מנין שלא היה בהם חגרין. מכילתא יתרו כל הענין לקמן פר' י"ג סי' ח' שי"ר פסוק כולך יפה רעיתי ומום אין בך:

אשר דבר ה' נעשה. שמות י"ט ח' ושם כ"ד ונשמע שם כ"ד ויענו כל העם שם י"ט ח' (וצריך טעם למה לא דרש כסדר הפסוק תחלה ויענו ואחר כך נעשה וכו') ונעשה הוא בידים שלמות ונשמע באזנים שלמות ויענו בפה שלם רואים בעינים שלמות:

ואם אין אתה למד מכאן. שכאן בהרוב מדבר גם אין כאן רמז שנרפאו אלא שמעולם לא היה בהם:

כל המחלה אשר. וס"ד לא אשים עליך כי אני ה' רופאך ואם לא שם חולי למה צריך רפואה ועוד שהיל"ל אשר שמתי על המצריים ע"כ דורש דה"פ אשר שמתי עליך במצרים לא אשים עליך עוד כי אני ה' רופאך מהמחלה הנ"ל שבמצרים הרי שכולם היה שלמים:

שעשו אותו מעשה. עי' לקמן סי' ד':

והצרוע אשר בו הנגע. וס"ד וראשו יהיה פרוע עי' לקמן סוף סימן ב' ולקמן פר' ט' סימן מ"ו:

בשביל מה ולא יטמאו. סיפא דקרא של וישלחו מן המחנה: