פירוש מהרז״ו על במדבר רבה ד:יז

עומד בחצר. בעזרה בחצר אוה"מ לפני ההיכל:

למה בארגמן. ולא בתולעת שני כמו בשולחן ע"כ דורש נוטריקון:

אורג את ישראל מן החטא. ארגמן נוטריקון אורג מן וצ"ע איך שייך אריגה מן החטא ויתכן שפי' אורג מלשון תאוה בארמית כמ"ש כל שפר ארג נכסי וכן חמיד ורגיג ופי' חומד את ישראל ומצילן מן החטא ועל זה מורה תיבת מן שמוציא ממנו שעל שאוהב את ישראל מצילו ומוציאו מן החטא והעונש:

תנו אש. בת"כ סדר צו הובא בילקוט שם ובת"כ שם בשיבוש עי' בפירוש הקרבן אהרן שם וכאן ובילקוט ל"ג בדברי ר"ש בשבת:

אף במסעות. היה האש על המזבח שלא היה צורך בו שבמסעות לא היו מקריבים שהמשכן היה מקופל והיה ראוי לכבות האש על זה כתיב לא תכבה ופי' שיניחו על עצים שלא תכבה האש ועל האש היו כופין פסכתר הוא הסירות האמור בתורה שתרגומו פסכתרוהי ולדעת ר"י לא היו מדשנין המזבח במסעות שהרי הסירות היו מונחים על האש ובמה ידשנו וכמ"ש בסדר תרומה ועשה סירותיו לדשנו. ולדעת ר"ש אף בשעת המסעות היו מדשנים על הפסכתר שלא היה כפוי על האש והביא ראיה ממ"ש כאן ודשנו את המזבח וכאן מדבר במסעות שגם בעת המסעות ידשנו ולדעת ר"י פירושו ודשנו את המזבח היינו בתחלה שבא להכין המזבח למסעות ידשנו ולא במסעות עצמן כמ"ש בסמוך:

ודשנו את המזבח. כמו בכל יום בכל בקר לר"ש ולר"י לרבות דישון יתר קודם המסעות לבד דישון של בקר:

והיו מניחים שם אש. פי' שנותנים עצים על האש:

כדי שלא תכבה. ע"י רוח המסעות וצ"ע שיותר יכבה האש ע"י כיסוי כלי מאשר יכבה ע"י רוח אך במדרש אחר הגי' שלא תכווה פי' שלא תכווה האש את בגד הארגמן ודעת ר"ש מאחר שגם ע"י כיסוי פסכתר יכווה הארגמן שעל הפסכתר אלא שהיה שם מעשה נסים. א"כ גם בלא פסכתר לא יכווה. ושניהם מודים שהיה האש במזבח בשעת מסעות אלא דפליגי בדישון: